ת"א 62623-12-15 נסאר נ' מנהל מקרקעי ישראל מחוז צפון

לפניי תביעה למתן צו עשה אשר יורה לרשות מקרקעי ישראל (להלן: "הרשות" ו/או "המינהל") לבצע עסקת חילופי מקרקעין עם התובע, על פיה תעביר הרשות לתובע את הבעלות על המקרקעין הידועים כחלקה 8 בגוש 15607 וחלק מחלקה 1 בגוש 11607 ובתמורה יעביר התובע לרשות את המקרקעין הידועים כחלק מחלקה 59 בגוש 19215 וחלק מחלקה 40 בגוש 19141, וכן ישלם הפרשי שווי בהתאם לשומת השמאי הממשלתי מיום 23/02/15 (להלן: "עסקת החליפין").

ההליך שבפני הינו הליך שני המתנהל בין הצדדים באותו עניין. בשנת 2007 הגיש התובע תובענה למתן פס"ד הצהרתי, אשר נדונה בבית משפט זה בפני כב' השופט שאהר אטרש (ה"פ 317/07), בה התבקש בית המשפט להצהיר כי בין התובע לבין המינהל השתכללה עסקת חליפין בנוגע למקרקעין. (להלן: "התביעה המקורית").

בדיון שנערך במסגרת התביעה המקורית ביום 04/01/09, לאחר שכבר הוחל בשמיעת ההוכחות, הודיעו הצדדים כי קיבלו את המלצת בית המשפט והגיעו להסכם פשרה, אשר קיבל תוקף של פס"ד (להלן: "פסק הדין"), לפיו התביעה תידחה בכפוף למספר תנאים מוסכמים, כדלקמן:

1. "מוסכם, כי הצעת החליפין של התובע תובא לדיון חוזר בהנהלת המינהל. 

2. הצדדים שמעו את המלצת בית המשפט לשקול את הצעת התובע בחיוב לאור מכלול הנסיבות הספציפיות שבתיק זה.

3. מוסכם על הצדדים, כי טרם הדיון בהנהלת המינהל, יתאפשר לב"כ התובע להופיע בפני צוות מקצועי מצומצם בהנהלת המינהל על מנת להשמיע את טענותיו.

4. מוסכם, כי החלטת הנהלת המינהל תהא סופית ומוחלטת ולא יוגש עליה ערעור. 

5. מובהר ומוסכם, כי אין באמור בהסכם זה או בהמלצת בית המשפט כדי ליצור מחויבות של המינהל לקבל את הצעת התובע". 

   במסגרת התביעה שבפניי טען התובע כי הרשות הפרה את ההסכם עמו ונמנעה, בחוסר תום לב, מקיום דיון נוסף כפי שסוכם. לטענתו, הוא רכש 2 חלקות שונות במטרה לבצע את העסקה עם המינהל ואי קיום ההבטחה על ידי המינהל מהווה פגיעה באינטרס ההסתמכות שלו. לפיכך, בהתאם לסעיף 12(א) לחוק החוזים, יש לחייב את הרשות להתקשר עמו בעסקת החליפין.