ת"א 62588-03-15 סוסלוב נ' ת.ק.ו. סחר ושיווק בע"מ ואח'

  1.המבקש עתר להפסקת התובענה ללא צו להוצאות. הנימוק לכך הוא שהמבקש תושב רוסיה, ונוכח לדעת כי אין ביכולתו לנהל את ההליך המשפטי בישראל על כל הקשיים והעלויות הכרוכות בכך, ולכן גמר אומר לחזור בו מתביעתו. הוא ביקש להתחשב בכך שכבר שילם למשיבים הוצאות משפט בסך 2,500 ₪ שנפסקו נגדו באחד מהליכי הבינים בתיק. כן ביקש להורות על השבת האגרה, שכן טרם התקיימה ישיבת קדם משפט שלישית. 2.המשיבים טענו כי מדובר בתביעת סרק מופרכת, וכי גם בקשה זו מנצלת לרעה את ההליך השיפוטי. לדבריהם, המבקש זייף מסמכים, הגיש בקשות מקדמיות רחבות היקף וגרר את המשיבים להוצאות כבדות. רק לאחר שקיבל את המסמכים שביקש, לרבות מסמכי בנק, ונוכח לדעת כי אין בהם זכר לתשלומים שטען בתביעתו כי הועברו לחשבונות הבנק של המשיבים, וכי התביעה חסרת תוחלת, נמנע מהגשת תצהירים מטעמו ופנה בבקשה זו. המשיבים טענו כי בשל אי הגשת התצהירים יש לדחות את תביעת התובע ולא להפסיקה.כן עתרו לכך, שאם תופסק התובענה יקבע בית המשפט כי היא תימשך מהשלב אליו הגיעה התביעה הנוכחית.כן עתרו לחייב את התובע בהוצאות משמעותיות וריאליות.המשיבים טענו כי מאחר שהמבקש תושב זר, והובהר כי אינו מתכוון לשלם את ההוצאות שיושתו עליו, יש להורות כי האגרה תושב למשיבים, ולחלופין להורות על עיקול כספי האגרה עד לגובה ההוצאות שייפסקו, שכן אחרת יעמדו המשיבים בפני שוקת שבורה, וזו הדרך האפקטיבית היחידה שלהם להיפרע מהמבקש. 3.בתשובה לתגובה טען המבקש כי טרם חלף המועד להגשת תצהירי עדות ראשית, ולכן אין בסיס לטענה כי יש לדחות את התביעה. כמו כן, הסנקציה בשל אי הגשת תצהירים אינה דחיית התביעה. כן נטען כי המשיבים לא רכשו יתרון בהליך, מה גם שבית המשפט רשאי להורות כי ההליך יימשך מהמקום אליו יגיע, אם יחליט המבקש להגיש תביעה חדשה נגד המשיבים, וכי המבקש אינו עושה שימוש לרעה בהליכי בית המשפט. באשר להליכים המקדמיים נטען כי מדובר במסמכים המצויים בידי המשיבים, וכי ההליכים המקדמיים התארכו בשל התנהלות קלוקלת של המשיבים.לעניין השבת האגרה טען המבקש כי אין אפשרות להורות על השבת האגרה למשיבים, וכי אם יש מקום להורות על עיקול הכספים, על המשיבים לפנות לבית המשפט בבקשה מתאימה לאחר שיושבו כספי העיקול למבקש. 4.לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, איני רואה כי קיימת מניעה להורות על הפסקת התובענה. תצהירי הצדדים טרם הוגשו, ולא מצאתי כי חלף המועד להגשת תצהירי המבקש. התובענה נמצאת בשלב שבו אין מניעה להפסיקה, ולא מצאתי כי יש בבקשה זו משום שימוש לרעה בהליכי בית המשפט.מאחר שניתן להתנות את הפסקת התובענה בתנאים (תקנה 154 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984), כפי שייעשה להלן, לא יאבדו המשיבים כל יתרון אותו רכשו, אם רכשו יתרון כזה. 5.באשר להוצאות, לא הוצגו על ידי המשיבים אסמכתאות להוצאות שהוצאו בפועל על ידם, ולאחר שאני בוחן את ההליכים שהתקיימו עד עתה ואת הטרחה שנאלצו המשיבים להשקיע בתובענה, אני פוסק לזכותם הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 20,000 ₪. כמו כן, אני פוסק הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ נוספים, אשר ישולמו רק אם יגיש המבקש תביעה חדשה נגד המשיבים או מי מהם בעילה או בעילות התובענה הנוכחית או דומות להן. 6.אשר על כן אני נעתר לבקשה ומורה על הפסקת התובענה.ככל שהמבקש יגיש תביעה חדשה נגד המשיבים או מי מהם, בעילה או בעילות התובענה הנוכחית, או דומות להן, תחל התביעה החדשה מהמקום בו נפסקה התובענה הנוכחית, וכל ההליכים עד עתה יהוו חלק ממנה. כמו כן, תנאי להגשת התובענה החדשה הוא כי המבקש ישלם למשיבים את ההוצאות ושכ"ט עו"ד שנפסקו במסגרת תובענה זו דהיינו 20,000 ₪ + 10,000 ₪. 7.כמו כן, אני מורה על השבת האגרה למבקש, בהתאם להוראות תקנה 6(ב)(1) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007. 8.בהתאם לסמכותי לפי תקנה 363(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, המאפשרת לבית המשפט ליתן סעד זמני להבטחת ביצוע פסק הדין בעת מתן פסק הדין, ומשנתבקש הדבר בתגובת המשיבים לבקשה להפסקת התובענה, ניתן צו עיקול זמני על סכום האגרה שיש להשיבו למבקש בהתאם לסעיף 7 לעיל, וזאת עד לסך של 20,000 ₪, שנפסקו כהוצאות ושכ"ט עו"ד בסעיף 5 לפסק דין זה.אמליץ לצדדים להגיע להסכמה כי תוגש הודעה מוסכמת למזכירות, לפיה הסך המעוקל הנ"ל יועבר למשיבים מתוך סכום החזר האגרה המגיע למבקש, ללא צורך בהליכים נוספים. 9.הדיון הקבוע ליום 27.10.16 מבוטל כמובן. ניתן היום, כ"ד תשרי תשע"ז, 26 אוקטובר 2016, בהעדר הצדדים.