ת"א 62515-11-14 סעדי נ' שרותי גימור תעופתי בע"מ ואח'

בפני התנגדות התובע להגשת מספר מסמכים שצורפו לתצהירו המשלים של העד מטעם הנתבעים, מר שפירא, ואשר הינן תעודות ואישורים שהתקבלו מגופים שונים, הערוכים ברובם באנגלית ואחד מהם בסינית.

לאחר עיון בבקשה ובתגובה, וכן בפסיקה הנוגעת לענין, אינני נדרשת להכרעה בשלב זה בשאלה האם נדרש כי המסמכים יעמדו בתנאים הקבועים בסעיף 30 לפקודת הראיות כתנאי להגשתם שלא באמצעות עורכיהם. שאלה זו תוכרע על ידי בפסק הדין, במידת הצורך.

בשלב זה המסמכים יוגשו כנספחים לתצהיר העד שפירא, בכפוף להתנגדות התובע, ובמידה ויהא בכך צורך, אכריע בשאלת קבילותם בפסק הדין. ממילא, אני מניחה שאם אקבע שאינם קבילים לא יבקשו הנתבעים לזמן את עורכיהם כעדים ולפיכך אין באי הכרעה בשלב זה כדי לפגוע בזכות דיונית של מי מהצדדים.

אציין כי בניגוד לטענת הנתבעים בתגובתם, עולה מהתצהיר שהעד בהחלט מבקש להסתמך על תוכן המסמכים (ולא רק על עצם קבלתם על ידי הנתבעת) וזאת לכאורה בכדי לסתור טענת העד יומטוביאן באשר לתחזוקה לקויה של מפעל הנתבעת 1. דהיינו לא די שהמסמכים התקבלו על ידי הנתבעת 1 כדי לסתור את טענת העד על ידי הגשתם, אלא יש להוכיח שהאמור בהם אכן סותר את טענת העד יומטוביאן. על אף שלדעתי אין כל קשר הכרחי בין אישורים כאלה ואחרים הניתנים למפעל, לשאלת רמת התחזוקה של המבנה, ובוודאי לא של המדרגות בהן נטען כי נפל התובע, הרי שללא הוכחת "תוכנם", במובן זה שמי שערך אותם ישכנע כי אכן בדק את רמת התחזוקה של המפעל, כיצד יש בהם לסתור את טענת העד?

מצד שני, אינני משוכנעת כלל ועיקר כי התנאי בסעיף 30 לפקודת הראיות חל על מסמכים מעין אלו, ויש בסיס לטענת הנתבעים כי הדרישות בסעיף 30 חלות על מסמכים "מהותיים" (יפוי כוח, הסכם שנערך בחו"ל וכד').

מנגד, סבירה לגמרי דרישת התובע כי המסמכים יתורגמו לשפה מובנת לכל הצדדים, אך אין מקום לעמוד על תרגום מסמך באנגלית לעברית כל זמן שהוא קל לקריאה וערוך בשפה שאינה טכנית או מקצועית מדי, על אף ש"לפי שורת הדין" התקנות דורשות זו. אני מוצאת דרישה כזו נוקדנית ומכבידה ללא כל צורך מקום בו ברור לי כי לפחות ב"כ הצדדים, אם לא מרשיהם, יכולים להבין את תוכן המסמכים (אולי למעט המסמך הראשון של בואינג שקשה להבנה).

מנגד, ברור שלא ניתן להגיש מסמך בשפה הסינית ולטעון כי הוא מהווה אישור למשהו, מבלי שהמסמך יתורגם לשפה שהצדדים מבינים. רק מעצם אמירת העד כי המסמך מאשר משהו, לא ניתן להסיק זאת.

לפיכך אני קובעת כי כל המסמכים (למעט זה של בואינג והמסמך בשפה הסינית) יוגשו ללא צורך בהעדת עורכיהם, תוך שתשמרנה כל טענות הצדדים ביחס לקבילות (תנאי סעיף 30 לפק' הראיות) ולמשקל.

את המסמך בשפה הסינית אתיר להגיש רק באם יצורף, עד ליום 10.12.17, תרגום נוטריוני שלו, ואילו את מסמך בואינג אאפשר להגיש רק באם יצורף תצהיר של מר שפירא המסביר מה לטענתו ניתן ללמוד ממסמך ספציפי זה (ובעיקר כיצד יש לקרוא את האמור בו ולהסיק ממנו מסקנה כלשהי הנוגעת לתחזוקת המפעל ו/או המבנה), וזאת עד ליום 10.12.17. בהעדר תצהיר ואישור נוטריוני כאמור לא אתיר את הגשת שני מסמכים אלו כלל.