חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

ת"א 6250-12-14 לוי ואח' נ' אורקם השקעות ויזמות בע"מ ואח'

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
6250-12-14
25.1.2016
בפני השופט:
אהוד שוורץ

- נגד -
נתבעים / מבקשת 3:
1. אורקם השקעות ויזמות בע"מ
2. י.ע.י.ל. שיווק יחידות קרקע בע"מ
3. קבוצת חג'ג' ייזום נדל"ן בע"מ

תובעים / משיבים:
1. לידור פנחס לוי
2. זקלין לוי

החלטה

זו בקשה לסילוק על הסף של התביעה כנגד המבקשת 3.

מדובר בתביעה שהגישו המשיבים שהינם חלק מקבוצת רכישה ובגין טענה להפרת הסכם המכר בינם לבין הנתבעות, וזאת לאחר שהובטחה להם דירה עם נוף, והתברר כי במקרקעין הסמוכים מוקם בניין גבוה, בניין משרדים, כך שהנוף הנטען, שהובטח להם,נחסם ולא יהיה.

נטען כי הנתבעת 2, יחד עם חברה אחרת ארגנו את גיבוש הקבוצה, שרכשה את הזכויות בקרקע וחתמה על הסכם שיתוף המסדיר את הקמת הפרויקט במסגרת בניה עצמית. הנתבעת 1 חתמה על הסכם עם המשיבים ביום 11.8.11, על פיו המחתה הנתבעת 1 למשיבים את זכויותיה והתחייבויותיה בממכר שהוגדר כזכות ל 0.242% מהמגרש הידוע כמגרש 600 לפי תכנית מפורטת 2712 בת"א , המהווה חלק מחלקות 380-381 בגוש 6110, הנמצא בדרך מנחם בגין 158 בת"א.

נטען כי המבקשת הינה חברה ציבורית שאינה קשורה בפרויקט ולא נטלה בו כל חלק, ואף כתב התביעה לא מצביע על חלקה ו/או על עובדה הקושרת אותה לפרויקט.

נטען כי התביעה נעדרת עילה כנגד המבקשת, ולא קיימת יריבות בין המשיבים לבינה, וכי המשיבים בעצמם מדגישים בכתב התביעה כי לא ידועה להם האופן המדויק של ההתקשרות העסקית ביחס לפרויקט.

נטען כי בין המבקשת לבין המשיבים אין כל התקשרות חוזית, המבקשת מעולם לא מכרה דירה למשיבים , למבקשת אין כל קשר לפרויקט, והוא אינו חלק ממצבת הנכסים שלה, המשיבים לא טענו לקיום חוזה עם המבקשת וזה לא קיים .

המשיבים אינם מצביעים על כל התקשרות עם המבקשת, ולא טוענים כי שילמו תשלום כלשהו למבקשת, והמבקשת אינה חבה, ואף אינה יכולה להיות חייבת בתשלום כלשהו למשיבים.

ביחס לעילת התרמית, נטען כי על המשיבים להוכיח התקיימותם במצטבר של חמישה יסודות:

היצג כוזב של עובדה , העדר אמונה באמיתות ההיצג, כוונה שהתובע יוטעה ע"י ההיצג ויפעל בהסתמך עליו, התובע הוטעה ופעל על סמך טעותו, התובע סובל נזק ממון עקב פעולתו על סמך ההיצג.

נטען כי המשיבים אינם מפרטים בכתב תביעתם אלו אירועים או התרחשויות, להם הייתה שותפה המבקשת, שהיוו בסיס להסתמכותם עליהם, או אילו מצגים ופעולות מייחסים המשיבים למבקשת, למעט השערות והפרכת האשמות כלליות, סתמיות ובלתי מפורטות, המתייחסות לשלושת הנתבעות יחד ולא למבקשת. מי שמוזכר בכתב התביעה כמי שהציג מצג למשיבים הינו דוד אסייג כנציג הנתבעות, אולם מר אסייג אינו נציג המבקשת.

נטען כי הנתבעת 1 אינה קשורה בשום דרך או צורה למבקשת, והנתבעת 2, העושה שימוש בשם המסחרי "קבוצת חג'ג'" אינו רלוונטי כלל לפעילות המבקשת. אף המשיבים עצמם מייחסים את פעולות השיווק לנתבעת 2 ולא למבקשת. עוד נטען כי הנתבעת 1 חתמה על ההסכם היחידי שקיים עם המשיבים. נטען כי טענות המשיבים נטענות באופן סתמי כנגד כל הנתבעות וללא הבחנה ביניהן, ואינן יכולות לבסס עילת תביעה, ובוודאי לא עילת תרמית.

ביחס לטענה להרמת מסך, נטען כי לא ניתן להבין מכתב התביעה, האם המשיבים מבססים טענה כלפי המבקשת מכח דוקטרינת הרמת מסך, או מכח פעולות שעשתה המבקשת בעצמה. לא ניתן להבין האם הטענה להרמת מסך עומדת כנגד המבקשת או שנטענת רק במערכת היחסים שבין הנתבעות 1 ו-2 . נטען כי לא הוכח כל קשר בין הנתבעות לבין עצמן, ולא ברור מהי הרמת המסך המבוקשת, היינו מי בעל המניות שמבקשים הרמת מסך נגדו. וכי הנתבעות 1-3 אינן בעלות מניות אחת בשניה. וכי אין טענה בכתב התביעה , ולו ברמז, כי מי מבעלי המניות בנתבעות או במבקשת שניצל לרעה את האישיות

המשפטית הנפרדת של החברה, ו/או כי קיים ניהול בלתי תקין, המנוגד לפעילות העסקית של המבקשת או הנתבעות, ו/או כי מי מבעלי המניות היה מעורב בפעילות אסורה של " מימון דק" וכנגד מטרות החברה.

נטען כי השם הכללי " קבוצת חג'ג'" לא מתייחס רק למבקשת. השימוש בשם העסקי "קבוצת חג'ג'" ובמותג "H" נעשה ע"י הנתבעת 2 הרבה לפני שהמבקשת נרכשה כשלד ציבורי, ושמה שונה ל"קבוצת חג'ג' ייזום נדלן בע"מ" . לפיכך אין בעובדה שהפרויקט שווק ע"י "קבוצת חג'ג'", כשם עסקי כללי, בכדי ליצור קשר או זיקה למבקשת. המבקשת כאמור חברה ציבורית המדווחת על כל הפרויקטים שהיא מבצעת בהתאם להוראות הדין. ויודגש כי חלה הפרדה מוחלטת וברורה בין פעילות המבקשת כחברה ציבורית לבין כל פעילות אחרת, אשר נעשתה בעבר ע"י הנתבעת2. נטען כי הפרויקט נשוא התביעה החל טרם מועד התחלת הפעילות של המבקשת. וכי מהדיווח לבורסה בחודש יולי 2010 עולה כי השם "קבוצת חג'ג'" אינו מיוחס כלל למבקשת, וכי הפרויקט שייך לפעילות הפרטית ולא לציבורית. עוד נטען כי המשמעות של הגשת תביעה כנגד חברה ציבורית היא להשית על הציבור, המחזיק במניות המבקשת, אחריות למעשים, שעפ"י הנטען נעשו ע"י הנתבעות 1-2.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>