רויזמן נ' ניצת הדובדבן כנפי נשרים בע"מ ואח'

בפניי תביעה לתשלום סך של 70,000 ₪.

טענות התובע:

הנתבעת 1 הינה רשת חנויות ברחבי הארץ למכירת מוצרים אורגניים וטבעיים, ונתבעת 2 שימשה אותה עת מנהלת הסניף בעפולה.

ביום 12.4.15 בסמוך לשעה 17:00, ערך התובע קניות בחנות בעפולה, שילם ויצא מהחנות. הוא טוען כי בד בבד עם יציאתו מהחנות, ניגשה אליו הנתבעת מס' 2 וטענה, כי בפעם הקודמת ובלתי מסויגת בזמן, לא נשא התובע בתשלום הרכישה של המצרכים בחנות ולפיכך, ביקשה ממנו להתלוות אליה כדי לצפות בסרטון המתעד את האירוע.

התובע ביקש לראות את "הסרטון המרשיע" ונכנס לחנות, ותוך המתנה, לפתע הגיעו שוטרים לחנות, אחד מהם דרש לערוך חיפוש בכיסיו ותיקו, וציינו בפניו כי קיימת תלונה כי הוא גנב מהחנות. בחיפוש לא נמצא דבר והסרטון לא הוצג לו. הוא נלקח לתחנת המשטרה להמשך חקירה בחשד כי גנב מהחנות, לאחר מספר שעות שוחרר וזומן להמשך חקירה ביום 26.5.15 אז נחקר שוב תחת אזהרה אודות החשדות בגין גניבה מחנות הנתבעת.

ביום 28.6.15 החליטה המשטרה לסגור את התיק בעילת "לא נמצאה אשמה פלילית".

התובע טוען, כי הנתבעת 2 יצרה קשר עם המשטרה ומסרה ידיעה כוזבת כי בזמן אמת נמצא בחנות אדם הגונב מוצרים ובכך סילפה את העובדות וגרמה לתובע עוגמת נפש והשפלה ברבים.

התובע טוען כי הדברים שהושמעו ברבים על ידי הנתבעת והתברר כי אינם נכונים בעליל, עונים על הגדרת לשון הרע בהתאם לסעיפים 1(1), (2) ו- (3), לחוק שכן כוונתם הייתה להשפיל את התובע בהצגתו כגנב.

התובע טוען כי הנתבעת 1 חבה כלפיו גם מכוח פקודת הנזיקין בשל רשלנותה והתנהלותה בצורה שאדם סביר לא היה עושה בנסיבות כגון דא.

התובע טוען כי הנתבעת 1 חייבת כלפיו מכוח פקודת הנזיקין, מאחר מעשיה ו/או מחדליה מהווים עוולת רשלנות (בכך שהנהיגה שיטת עבודה פסולה, לא הנחתה את הנתבעת 2 בהתנהלות נכונה במקרה כגון זה, לא העסיקה מפקחים או מנהלי עבודה מיומנים ומקצועיים ולא פעלה לשם מניעה האירוע ).

התובע טוען כי נגרם לו נזק רב בכך שנחקר פעמיים תחת אזהרה וכי קיימת סבירות גבוהה כי האירוע התפשט גם באוזניהם של אנשים אחרים ובכך נפגע שמו הטוב.

לאור כל האמור התובע דורש פיצוי של 70,000 ₪.

טענות הנתבעות: