ת"א 62455-12-13 יניב ס.א. לבניין ופיתוח (1983) שותפות רשומה ואח' נ' יחזקאל

התובעות, שהן שותפות רשומה וחברה בע"מ (להלן: "התובעות" או "התובעת"), הגישו תביעה זו לפיצוי כספי בסך 250,000 ₪ בגין לשון הרע שהוציא לטענתן הנתבע, בהתאם לחוק איסור לשון הרע התשכ"ה – 1965 (להלן: "החוק").

ביתר פירוט, מדובר בדירה שרכש הנתבע מהתובעת 1, בגינה קיבל הלוואה מהתובעת 2, כאשר נטען כי בשלוש הזדמנויות הוא פרסם טענות כאילו התובעות נהגו במרמה וזייפו מסמכים כדי להשיג טופס 4. הנתבע בכתב הגנתו המתוקן, טען כי טענותיו לא הופנו כלפי התובעות אלא כנגד מגישי התצהירים. הוא הוסיף וטען כי קיימות לו הגנות הקבועות בחוק איסור לשון הרע, בהן כי מדובר באמירות שניתנו בתום לב, מתוך חובה חוקית ומוסרית, תוך כדי דיון משפטי ועוד. הנתבע הוסיף וטען להגנת אמת בפרסום. הנתבע הודה כי שגה שהשתמש במילה "מרמה" ומדובר לדבריו בטעות קולמוס. באשר לנזק טען הנתבע כי בהתאם להוראות סעיף 10 לפקודת הנזיקין, אין מקום לפסיקת פיצוי ללא הוכחת נזק כאשר מדובר בניזוק שהוא תאגיד.

בפתח ניתוח הטענות, יש לבחון את שלושת הפרסומים נשוא התובענה:

• המכתב הראשון כרונולוגית, נשלח ביום 25.2.13 לעו"ד יובל אליהו, בא כוח התובעות באמצעות המייל, כנראה בתגובה למכתב קודם של עו"ד אליהו לנתבע. באותו מכתב ציין הנתבע כי לעו"ד אליהו יש חובות גם כלפי הרוכשים. הנתבע העלה במכתב את טענותיו בקשר לליקויים בפרוייקט. רק בשולי הדברים, בסעיף 10(ב) למכתב מציין הנתבע כי: "טופס 4 ניתן לפרויקט ולהערכתנו גם הוא התבסס על תצהירים כוזבים שהוגשו לועדה המקומית...".

• המכתב השני נשלח באותו מועד 25.2.13 (כנראה בעקבות ההתכתבות עם עו"ד אליהו), ויועד למר יחיאל זוהר יו"ר הועדה המקומית נתיבות, מר יולי חיימוביץ מהנדס העירייה, מר משה מימון מנכ"ל העירייה ומר יריב סומך היועץ המשפטי של העירייה. כותרת המכתב הינה: "טופס 4 ליניב ס.א. לבניין ופיתוח – האם יבוטל עקב מתן פרטים לא נכונים". בהמשך המכתב, מבקש הנתבע מהוועדה המקומית לעשות שימוש בסמכותה, על פי דיני התכנון והבניה, ולבטל את טופס 4 שניתן לתובעות, לנוכח ליקויים בטיחותיים חמורים הקיימים במבנה לטענתו. הנתבע מפרט ארבע סיבות עיקריות המהוות כשל חמור במתן טופס 4: אי ביצוע כל הבדיקות הנדרשות בדין ; מתן ההיתר ללא קיום תנאי ההיתר ; חשד לתצהירים כוזבים ו/או תצהירים חלקיים ו/או מצגי שווא ; חשד כי היתר הבניה מיום 27.2.12 ניתן שלא בסמכות.

• המכתב השלישי כרונולוגית, הוא טיוטת תלונה ללשכת עורכי הדין, שהעביר הנתבע לעו"ד יובל אליהו ביום 16.9.13 באמצעות קובץ מצורף למייל. בטיוטת התלונה שצורפה למייל, עלתה ביקורת על התנהלותו של עו"ד אליהו, בא כוחן של התובעות, במסגרת הפרויקט נשוא העניין. במסגרת טיוטת התלונה נאמר כי: "לימים התברר כי יניב ס.א. לבניין ופיתוח בע"מ ח.פ. 511598674, השיגה את טופס 4 במרמה מבלי שתנאי ההיתר קוימו" בהמשך המכתב הוסיף הנתבע כי מעיון בתיק הבניין התברר כי עו"ד אליהו הציג מצגי שווא. יודגש כי עו"ד אליהו עצמו לא תבע את הנתבע בתביעה זו, חרף הדברים החמורים שיוחסו לו.

מדובר איפוא בשלושה מכתבים שכתב רוכש דירה, הנוגעים להתנהלות בלתי ראויה של התובעות. שניים מהמכתבים נשלחו לעו"ד אליהו, בא כוחן של התובעות באותה עת, כאשר המכתב האחרון נגע בעיקר להתנהלותו של עו"ד אליהו ולא של התובעות. רק מכתב אחד בלבד, המכתב השני מיום 25.2.2013, הופנה לגורמי חוץ, מעבר לתובעות ולמשרד המייצג אותן. במכתב זה מפרט הנתבע שורה של חשדות שהיו לו לגבי התנהלותן של התובעות בקבלת טופס 4. יצויין כי בעת שמיעת ההוכחות נתברר כי הוועדה המקומית בחנה את תלונותיו של הנתבע, והחליטה לסגור את התיק כנגד התובעות.

עיקר המחלוקת בין הצדדים היא מחלוקת משפטית, וההוכחות שנשמעו בתיק כמעט ולא שינו לעניין אותן מחלוקות משפטיות.

העד עו"ד יובל אליהו - בדיון ביום 12.7.15 העיד עו"ד יובל אליהו, כי למרות שגם דיבתו הוצאה באותם מכתבים הוא לא מצא לנכון להגיש תביעה כנגד הנתבע משיקוליו. באשר לטענת הנתבע, כי היה על עו"ד אליהו לייצג גם את אינטרס הרוכשים, טען עו"ד אליהו שהוא לא היה עו"ד של שני הצדדים, אלא שימש כבא כוחן של התובעות בלבד. לטענתו, הוא קיבל סכום כסף מהנתבע ומשאר הדיירים, אך ורק לעניין פעולותיו לרישום הזכויות שלהם בחברה המשכנת.