ת"א 62426-12-12 מחמד ואח' נ' ג'בר

מבוא

1. בפני תביעה למתן צו מניעה קבוע שיאסור על הנתבעים לעשות כל שימוש בדרך מעבר המצויה בחלקה 44 בגוש 29525 (להלן: "החלקה") באבו גוש, המובילה מרחוב השלום, הרחוב הראשי באבו גוש, אל מגרשים שבחלקה.

2. טענת התובעים בקצירת האומר הינה שדרך המעבר היא דרך פרטית, ועל כן לא רשאים הנתבעים לעשות בה שימוש כלשהו. הנתבעים טענו מנגד שמדובר בדרך מעבר ציבורית המשמשת את כלל תושבי אבו גוש.

3. אקדים ואציין שלאחר עיון בטענות הצדדים ובראיותיהם מצאתי שיש לדחות את התביעה.

   המקרקעין- רקע כללי

4. שטחה של חלקה 44 הוא כ- 12,618 מ"ר, והיא גובלת בחלקה העליון ברחוב הראשי באבו גוש, רחוב השלום, ובחלקה התחתון ברחוב הפרחים. על פי האמור בנסח הרישום של לשכת רישום המקרקעין החלקה היא בבעלות רשות הפיתוח. בעבר הוחכרה החלקה בשני חלקים שווים לאחים המנוחים איברהים אחמד עבד אלסאלם (להלן: "אברהים"), שהוא אביהם של התובעים, וליוסף אחמד עבד אלסאלם (להלן: "יוסף").

5. עוד בתקופת חייהם של המנוחים איברהים ויוסף חולקה החלקה לארבעה מגרשים המיועדים למגורים ולשטח חקלאי. על פי תכנית חלוקה שהוצגה על ידי הצדדים (מוצג ת/1). שניים מהמגרשים, המסומנים בתכנית החלוקה כמגרש 44(1) ומגרש 44(2), מצויים בחלק העליון של החלקה, וסמוכים לרחוב השלום. השטח החקלאי נמצא בוואדי שבחלקה התחתון של החלקה הסמוך לרחוב הפרחים. בתווך, בין המגרשים 44(1) ו44 (2) לבין השטח החקלאי, מצויים שני מגרשים נוספים המסומנים בתשריט החלוקה 44(3) ו- 44(4). שני מגרשים אלו אינם גובלים ברחוב השלום או ברחוב הפרחים.

6. ביום 10.11.94 נרשמו זכויות החכירה שהיו ליוסף במלואן על שמו של תובע 1, מכוח צוואתו של יוסף. בנסח הרישום העדכני עדיין רשום איברהים, שנפטר ביום 11.6.97, כחוכר מחצית מהזכויות. לטענת התובעים, שהם כאמור בניו של איברהים, עם פטירתו של איברהים הם ירשו את זכויותיו, ואולם לא הוצג בפני כל מסמך המעיד על כך, לרבות צו ירושה או צוואה. יחד עם זאת, עולה מהראיות שתובעים 2 ו- 3 מתגוררים בחלקה, בבתים שנבנו במגרש 44(3).

7. בשנת 1978 מכר איברהים את מגרש 44(4) לשימי ולראובן גת - לפי הסכם מכר מיום 28.11.78 (אשר צורף לתצהיר עדותו של מר גת). בנסח הרישום צוין שמדובר בחכירה בשטח של 1750 מ"ר המסומן בתשריט א'3. כיוון שהמגרש אינו גובל ברחוב השלום נקבע בהסכם המכר שקיימת לרוכש זכות מעבר בחלקה, ברוחב 3 מטרים, מרחוב השלום אל מגרש 44(4) (להלן: "דרך המעבר"). דרך מעבר זו היא הדרך שבמחלוקת בין הצדדים שבפני. תחילתה של דרך המעבר, ברחוב השלום, וכפי שניתן לראות בתשריט החלוקה (מוצג ת/1), היא עוברת בצדה הימני של החלקה, לצד מגרש 44(2). בסוף מגרש 44 (2) מתעקלת דרך המעבר וממשיכה בין מגרש 44(2) לבין מגרש 44(3). דרך המעבר ממשיכה גם בסיומו של מגרש 44(2) והיא עוברת מתחת למגרש 44(1), עד הגיעה למגרש 44 (4). שם מתעקלת דרך המעבר פעם נוספת ויורדת כלפי מטה בין מגרשים 44(3) ו- 44(4), לאחר עיקול נוסף היא מגיעה עד השטח החקלאי.

8. בשנת 1979 מכר איברהים גם את המגרשים הסמוכים לדרך השלום: מגרש 44(1) נמכר למחמוד אחמד סאלח, ומגרש 44(2) נמכר לנתבעת 2. על פי המפורט בנסח הרישום בלשכת רישום המקרקעין נרשמה העברת שכירות משנה ביום 26.3.85 על שמה של נתבעת 2, לגבי חלקה ששטחה 1,612 מ"ר. במועד כלשהו שלא התברר בפני נבנתה על ידי הנתבעים גדר מאבני לקט המפרידה בין מגרש 44(2) לבין דרך המעבר, שגובהה בתחילתה הסמוכה לרחוב השלום כ-40 ס"מ ובהמשך היא מתגבהת עד למעלה מ-3 מטרים. הנתבעים טענו שהגדר נבנתה על ידי נתבע 3, וטענה זו לא הוכחשה. ברבות השנים חולק מגרש 44(2) על ידי נתבעת 2 ובעלה- נתבע 3, שהם הוריה של נתבעת 1, לשני חלקים (חלוקה רעיונית שלא קיבלה ביטוי פורמאלי, למעט בהערת אזהרה כפי שאפרט להלן). על החלק העליון (להלן: "מגרש משנה (1)"), נבנה בית מגורים שבו מתגוררים נתבעים 2 ו-3 מזה שנים. על הזכויות בחלק התחתון (להלן: "מגרש משנה (2)") נרשמה ביום 11.11.07 בלשכת רישום מקרקעין הערת אזהרה לטובת נתבעת 1, על החכירה של נתבעת 2, (לגבי מגרש שזוהה בנסח הרישום כמגרש מס' 2 ששטחו כ- 517 מ"ר).