ת"א 62131-11-15 קוברינסקי ואח' נ' הלפרין ואח'

לפניי שתי בקשות מטעם הנתבע 7:

1. להארכת מועד להגשת כתב טענותיו העיקרי (כתב הגנה), עד לאחר ההכרעה העתידית בבקשת הסף אותה הגיש הנתבע (בקשה לסילוק על הסף).

2. בקשה לסילוק על הסף.

    

   ביום 29/12/15 הוגשה הבקשה הנ"ל מטעם הנתבע 7, הנתמכת בתצהיר, בה טוען הנתבע בתמצית כי בין הצדדים התנהל הליך משפטי בבית משפט השלום תל אביב 54728/08 .בנוסף, כתב התביעה אינו מגלה כל עילה או טענת יריבות וטורדני ודינו להימחק על הסף. זאת ועוד, מבקש הנתבע להורות על סילוק התובענה כנגד הנתבע, לפסוק הוצאות, ולהאריך המועד להגשת כתב הגנה 15 ימים לאחר מתן החלטה בבקשה זו.

    

   באותו היום 29/12/15 הוגשה בקשה מקבילה להארכת מועד להגשת כתב הגנה כפי שצוין לעיל.

    

   דין הבקשה להארכת מועד – להידחות.

    

   עפ"י ההלכה הפסוקה [רע"א 10227/06 בובליל נ' אינדיג (פורסם בנבו, 5.2.07), רע"א 9030/04, 827/05 אירופה ישראל (מ.מ.ש) בע"מ נ' גדיש קרנות גמולים בע"מ (פורסם בנבו, 26.6.07) וכן רע"א 4108/10 אוזן נ' עו"ד צוריאל לביא, בתפקידו כמנהל מיוחד (פורסם בנבו, 16.6.10)], דרך המלך בה חייב נתבע ללכת היא, כי כתב הטענות העיקרי יוגש על-ידיו ביחד עם כל בקשות הסף מטעמו ולא ייעשה פיצול במועדי הגשת המסמכים ולא תיעתר בקשתו להארכת מועד להגשת כתב טענות עיקרי עד להכרעה בבקשת הסף, אלא אם מתקיים אחד מהמצבים החריגים ויוצאי הדופן, שבהם "מתקיימים שני תנאים מצטברים: ראשית, נראה על פני הדברים שיש סיכוי סביר לטענה הדיונית המקדמית; שנית הנתבע או המשיב חייב להשקיע משאבים רבים ביותר, שאינם פרופורציונליים בנסיבות העניין, על מנת להתגונן לגופם של דברים וכל עוד לא הוכרעה טענתו המקדמית. היחס בין שני התנאים האמורים ניתן להגדרה כמקבילית כוחות" (מתוך רע"א 10227/06 הנ"ל).

    

   לפיכך, בשלב זה לא תידון בקשת הסף, ועל הנתבע להגיש תחילה את כתב הטענות העיקרי מטעמו בתוך 10 ימים מהיום, ככל שמועד ההתגוננות החוקי חלף כבר ביום הזה או יסתיים בתוך 5 ימים מהיום.

    

   לאור ההלכה, בקשת הסף זו תידון לאחר הגשת כתב ההגנה בפני המותב שייקבע לטיפול בתיק ובהתאם לסדרי העבודה.