ת"א 61956-01-14 נבט נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ

1. בפני בקשת הנתבעת להבאת ראיות לסתור, בהתאם להוראות סעיף 6ב לחוק לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה – 195 (להלן: "החוק").

2.על פי כתב התביעה ביום 10.5.10 נפגע התובע בעת שירד ממשאיתו, על מנת לפתוח שער, נחבל ונפגע (להלן: "התאונה").

3. בהתאם לפרוטוקול וע"ר 769219 מיום 22.1.12, נקבעה לתובע ע"י המל"ל, נכות בשיעור של 20%, כתוצאה מהתאונה, לפי סעיף 48(2)(ז) II, בגין פגיעה בברך ימין. כמו כן נקבע, כי

הממצא בשורש כף יד ימין אינו קשור לתאונה נשוא כתב התביעה.

4. הנתבעת עותרת להתיר לה להביא ראיות לסתור את קביעת המל"ל הנ"ל. לטענתה, בתעודת המיון מיום 11.5.10, אין זכר לתלונת התובע בגין חבלה בברך ימין. על פי התיעוד בתעודה הנ"ל, ציין התובע בעיקר חבלה בשורש כף יד ימין, והמל"ל סירב להכיר בחבלה נטענת זו כנובעת מן התאונה נשוא התביעה, וקבע שמדובר בפגיעה ישנה.

כך אף במכתב השחרור, אין זכר לפגיעה בברך, ולתובע ניתנו שני ימי מחלה בלבד, בעת שחרורו.

הנתבעת טוענת, כי רק ביום 27.5.10, כשבועיים לאחר קרות התאונה, פנה התובע לאורתופד והתלונן על ברך שמאל, כאשר ביחס לברך זו, כלל לא נקבע דבר במל"ל. הנתבעת מציינת, כי לגבי ברך שמאל קיים תיעוד רפואי ישן ותלונות עבר, אשר אין להם קשר לנזק נשוא התאונה.

גם ביום 17.6.10 בביקור נוסף אצל האורתופד התלונן התובע על ברך שמאל, בהשוואה בין הברכיים נמצאה נפיחות בברך שמאל לעומת ברך ימין, ותלונות אלה חוזרות על עצמן גם ב – 24.6.10 וב – 11.7.10.

בבדיקה שנבדק התובע בפני הוועדה הרפואית התלונן על פגיעה בברך ימין ובטופס תביעה לדמי פגיעה שהגיש למל"ל ב- 11/10 מציין פגיעה בברך שמאל. מכל אלה מבקשת הנתבעת לאפשר לה להביא ראיות לסתור את קביעת המל"ל, שכן, לשיטתה, אין קשר בין קביעת המל"ל לבין התאונה ככל שתוכח וקרתה. בנוסף עותרת הנתבעת לפצל את הדיון בין שאלת קרות התאונה והיכן נפגע התובע, לבין שאלת הנזק.

5.התובע טוען כי הבקשה אינה מגלה כל נימוק בגינו יש לאפשר לנתבעת להביא ראיות לסתור.