ת"א 61956-01-13 גורנוסטייב ואח' נ' מלול ואח

 מבוא1.הצדדים להליך הינם צדדים לחוזה שכירות דירה שחל מיום 31.8.10 ועד ליום 31.8.12.התובעים/הנתבעים שכנגד הינם השוכרים (להלן - התובעים או ה"ה גורנוסטייב) והנתבעים/התובעים שכנגד הינם המשכירים (להלן - הנתבעים או ה"ה מלול).  התביעה העיקרית הינה תביעה כספית על סך 50,233 ₪ שהגישו התובעים כנגד הנתבעים להשבת כספי ערבות בנקאית שמומשה בסך 20,000 ₪ ובנוסף לכך פיצוי מוסכם ונזקים נוספים שנגרמו להם על רקע סיום החוזה. הנתבעים הגישו תביעה שכנגד על סך 31,900 ₪ (כרשום בכותרת כתב התביעה להבדיל מסעיף הסעדים) בגין נזקים שלטענתם נגרמו להם עקב האופן בו הסתיימה תקופת השכירות ולאחר הפחתת כספי הערבות הבנקאית שמומשה. התשתית העובדתית שאינה שנויה במחלוקת2.התובע 1 ומשפחתו שכרו מהנתבעים דירה עם גינה בשכירות בלתי מוגנת ביחס לתקופה כוללת שתחילתה ביום 31.8.10 ועד ליום 31.8.12. החוזה האחרון שנערך בין הצדדים - שהוא הרלבנטי לענייננו - נחתם ביום 31.8.11 והתייחס לתקופה שעד ליום 31.8.12 (להלן - החוזה).על פי המוסכם התובעים מסרו לנתבעים ערבות בנקאית אוטונומית בסך 20,000 ₪ שמועד תוקפה הסתיים בדיוק במועד סיום תקופת השכירות החוזית (31.8.12). בפועל הושבה חזקה בשלב מוקדם יותר. ביום 9.8.12 שלחו הנתבעים לתובעים הודעה לפיה בשל נזקים נטענים למושכר הם מתעתדים להפעיל את הערבות הבנקאית. ביום 12.8.12 מומשה הערבות הבנקאית במלואה.  תמצית טענות הצדדים בתביעה העיקרית 3.התובעים טוענים כי מימושה של הערבות הבנקאית מגלמת הפרה יסודית של חוזה השכירות מצד הנתבעים ויש לחייבם בהשבת מלוא סכום הערבות ובפיצוי המוסכם בגין ההפרה היסודית כנקוב בחוזה. לטענתם, הנתבעים לא היו רשאים לחלט את הערבות בטרם הסתיימה תקופת השכירות וכי ממילא לא התקיימו התנאים להפעלתה. לשיטתם הם מילאו אחר כל התחייבויותיהם על פי החוזה, וככל שקיימים בדירה ליקויים הם ליקויים הנובעים מבלאי סביר ומשימוש רגיל בדירה בשים לב למצבה הראשוני בעת העברת החזקה לידם ולמשך התקופה בה הייתה מושכרת להם ולאחרים.עוד נטען גם אם קיימים או נותרו ליקויים כלשהם הרי שבכל מקרה הם אינם כאלה שהם, כשוכרים, מחויבים בתיקונם. משכך עותרים התובעים להשבת מלוא סכום הערבות, לפיצוי בגובה הפיצוי המוסכם שנקבע ולרכיבים נוספים (אבדן זמן עבודה, טרחה ועוגמת נפש).  4.הנתבעים טוענים כי מימוש הערבות נעשה כדין נוכח נזקים רבים שגרמו התובעים לדירת המגורים ולגינה תוך הפרת חוזה השכירות לרבות החזקת בעלי חיים ותחזוקה ירודה מהלך כל תקופת השכירות. לשיטתם, הדירה נמסרה לתובעים כשהיא במצב טוב פרט למספר ליקויים שצוינו בחוזה ועל כן יש לראות את הליקויים המפורטים במכתבי ב"כ התובעים כמנוגדים לאמור בסעיף 11 לחוזה השכירות. עוד נטען כי התמונות שצולמו ע"י התובעים במועד קבלת החזקה אינן משקפות את מצב הנכס. הנתבעים טוענים כי במאחר ובמעמד בדיקת הנכס ביום 9.8.12 (טרם עזיבת התובעים) סרב התובע 1 לחתום על רשימת הליקויים שנערכה על ידם ו/או לתקן ליקויים שלשיטתם נובעים משימוש לא סביר ולא זהיר ועל רקע זה פעלו הם למימוש הערבות הבנקאית. לגבי יתר רכיבי התביעה עתרו הנתבעים שכנגד באופן כללי להורות על דחייתה ללא התייחסות פרטנית. תמצית טענות הצדדים בתביעה שכנגד5.בתביעה שכנגד עותרים הנתבעים לחייב את התובעים בגין יתרת תשלומי הנזקים הנטענים מעבר לסכום שהתקבל בידם באמצעות מימוש הערבות בסך 20,000 ₪.  לטענתם, בסיום מועד השכירות נותרו ליקויים רבים שנגרמו על ידי התובעים ועליהם החובה לשאת בתיקונם או בעלות תיקונם דוגמת: נזק לשקעי החשמל, תריסים שבורים וחסרים, רשתות קרועות, מנוע לא תקין באחד התריסים, חלון עץ שניזוק כתוצאה משימוש לא זהיר, מזגן לא תקין, כלים סניטריים שבורים ופגומים כתוצאה משימוש בחומרי ניקוי לא מתאימים, ריצוף שבור בגינה, נזקים בקירות, ארונות מטבח מוכתמים, ושיקום הגינה על רקע הזנחתה. בנוסף, עתרו הנתבעים לחייב את התובעים בגין שני חודשי שכירות בהם נמנעה מהם האפשרות להשכיר את הדירה עקב התיקונים שנדרשו ובפיצוי עבור עוגמת נפש.  6.בכתב הגנתם בתביעה שכנגד חזרו התובעים על טענותיהם בתביעה העיקרית והוסיפו כי הנכס נמסר לנתבעים בסיום תקופת השכירות כשהוא במצב תקין, ראוי לשימוש ואף טוב יותר מהמצב בו היה הנכס עת קיבלו החזקה בו.  עוד נטען שהסכום הנתבע בתביעה שכנגד הינו פועל יוצא של שיפוץ כללי שערכו הנתבעים בנכס על מנת להשביחו ולמכרו, ו/או תיקונים ושיפוצים שנדרשו כתוצאה מבלאי סביר של הנכס, ובכל מקרה אין להטיל חבות זו עליהם. עוד מצביעים התובעים על כך שהמכתב המפרט את הנזקים הנטענים על ידי הנתבעים התקבל רק ביום 28.8.12 דהיינו: לאחר פדיון הערבות, נתון שכשלעצמו אומר "דרשני". עוד נטען כי כתב התביעה שכנגד לא נתמך בחוות דעת מקצועית והצעות המחיר - שאינן מהוות חוות דעת מקצועית - נערכו באופן מגמתי וככאלה מחזקות הטענה שהנתבעים ערכו שיפוץ מקיף בנכס החורג מתיקון ליקויים החלים על שוכר בנכס (סעיפים 43- 50 לכתב ההגנה בתביעה שכנגד). לשיטת התובעים, סכום התביעה בתביעה שכנגד צריך לעמוד על סך של 11,900 לאור האופן בו נוסחו טענות הנתבעים ממנו עולה כי כבר הופחת מסכום התביעה הסכום ששולם באמצעות הערבות הבנקאית.   העדים מטעם הצדדים7.מטעם התובעים הגישו תצהירים והעידו: התובע 1; עד מטעמו - מר אלכסנדר בלבנוב. מטעם הנתבעים הגישו תצהירים והעידו: הנתבע 1; מר שמואל אשכנזי - מתווך; מר מיכאל ממן - מתווך; מר הנרי איטח - הדייר שהתגורר בנכס כשמונה שנים עובר להשכרתו לתובעים. הכרעה 8.יצוין כבר עתה כי שני הצדדים, ובעיקר התובעים, ניהלו ההליך באופן שלא עולה בקנה אחד עם סדר הדין לפיו הוא מתנהל, סכומי התביעות ופשטות הסוגיות הכלולות בהן והדברים באו לידי ביטוי מהלך כל אורכו של ההליך (שאף החל במסגרת בית המשפט לתביעות קטנות) לרבות באופן שמיעת הראיות. משלא עלה בידי להביא הצדדים להסכמה דיונית או אחרת לרבות במסגרת הליך גישור אליו הופנו - הרי שאין מנוס ממתן פסק דין.  לאחר עיון בכתבי הטענות על נספחיהם, שמיעת עדויות הצדדים, הראיות שהוצגו וסיכומי הצדדים בכתב - דין התביעה העיקרית להתקבל בחלקה ודין התביעה שכנגד להידחות.בהתחשב בסכומי התביעות ובכך שההליך מתברר בסדר דין מהיר - הרי שהנימוקים להכרעה יובאו בצורה תמציתית ככל האפשר. התביעה העיקרית9.בחינת חומר הראיות וטיעוני הצדדים מעלה עירוב מסוים בין שתי סוגיות שונות בטיבן בהליך זה: האחת היא המישור הטכני/משפטי של מימוש הערבות הבנקאית בהתאם להוראות שנקבעו לכך בחוזה ובערבות הבנקאית לגופה ממנה ביקשו הם לגזור זכאותם לפיצוי המוסכם ולנזקים נטענים נוספים;והשנייה - עצם ההצדקה והאופן בו בחרו הנתבעים לממש את הערבות בפועל, דהיינו: במלואה. לסוגיית אופן המימוש נלוות גם סוגיות נוספות דוגמת עקרון תום הלב וכימות הנזקים הנטענים. בעניין זה מצאתי טעם מסוים בטענות התובעים.משכך, ועל מנת לייעל ולפשט את הדיון ולצמצם את היריעה ככל האפשר, אתייחס בקצרה לפן הראשון שהוא המשני לטעמי בהליך זה ולאחר מכן אדרש לפן השני.  האם עצם הפעלת הערבות הבנקאית מהווה הפרה יסודית של חוזה השכירות ?10.ברובד הראשוני של טיעונם ככל שניתן לזקקו גורסים התובעים כי מימוש הערבות הבנקאית כשלעצמו מהווה הפרה יסודית של ההסכם באופן המקים זכאות לתובעים לדרוש תשלום הפיצוי המוסכם.דין טענה זו להידחות ואסביר. התובעים לא הצביעו, וממילא לא הוכיחו, קיומה של תניה בהסכם המגבילה את זכות הנתבעים להציג את הערבות לפירעון, למעט קיומו של תנאי אחד שאין מחלוקת כי התקיים בענייננו והוא: משלוח מכתב התראה. בכתב סיכומיהם טענו התובעים כי אמנם נשלח מכתב התראה ואולם לא היה בו כדי ליתן "התראה מספקת" כלשונם. לא הוברר וממילא לא הוכח מה תיחשב "התראה מספקת" לה טוענים התובעים וטענתם כנגד אופן הפעלת הערבות הבנקאית האוטונומית - על היבטיה הייחודיים והברורים - נותרה סתמית וחסרת ביסוס משפטי. ממילא כבכל שאלה של פרשנות בית המשפט נדרש לפנות ללשון החוזה ובעניין זה לשון החוזה ברורה (סעיף 7) וממנה עולה כי על הנאמן לשלוח לשוכר התראה/הודעה בכתב על כוונתו לפעול למימוש הערבות. כאמור משהודעה זו נשלחה ובהעדר כל תנאי אחר - הרי שלא הוכחה טענת התובעים כנגד הצגת הערבות בהיבט המשפטי /הטכני. משכך, לא הוברר ולא הוכח כיצד מעצם הצגת הערבות לפירעון מבקשים התובעים לגזור קיומה של הפרה חוזית המצדיקה את פסיקת הפיצוי המוסכם, ולכאורה די באמור עד כה כדי לדחות את הטענה של התובעים בעניין זה.  11.בבחינת למעלה מן הצורך בשים לב לכך שההלכות לעניין ערבות בנקאית אוטונומית כבר ברורות וידועות, ומשהוסכם בין הצדדים אודות מסירת ערבות בנקאית אוטונומית לידי הנתבעים לא תוכל לעמוד לתובעים טענתם כי עצם הצגתה לפירעון הייתה שלא כדין. הפסיקה כבר נדרשה פעמים רבות למעמדה והיתרונות הגלומים בערבות בנקאית אוטונומית המהווה חיוב עצמאי ונפרד המנותק מעסקת היסוד שבין החייב (יוזם הערבות) לבין הנושה (המוטב). (ר' לדוגמא ע"א 3130/99 שובל הנדסה ובנין (1988) נ' י.ש.מ.פ חברה קבלנית לבניין בע"מ, פ"ד נח (3) 188, עמ' 130-133. (להלן - פסק דין שובל הנדסה). בפסיקה נקבע כי לערבות האוטונומית שני מאפיינים עיקריים: "עצמאות" ו"התאמה". על מאפיינים אלה עמד כב' השופט חשין בהרחבה בפסק הדין בעניין רע"א 1821/98 ניקו בדים בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, פ"ד נד (1) 733, ע"מ' 809-810 – "שניים הם מאפייניה של הערבות הבנקאית, כמוה כאשראי הדוקומנטרי: "עיקר העצמאות" ו"עיקר ההתאמה". מאפיינה העיקרי של הערבות הבנקאית הוא באוטונומיוּת - בעצמאות - שבה, ביחסה לעסקת היסוד שהערבות באה לתמוך בה ולחזקה. לשון אחר: עיקרה של הערבות הבנקאית האוטונומית הוא בניתוק (היחסי) בינה לבין עסקת היסוד. די לו לנערב כי ימלא אחר התנאים הפורמאליים-הדווקניים הקבועים בכתב-הערבות - בלא קשר פרטני לעסקת היסוד - כדי שיזכה לקבל תשלום מן הבנק. (ראו, למשל: ע"א 340/78 איליט בע"מ נ' אלקו חרושת אלקטרו מכנית ישראלית בע"מ (פרשת איליט [13]); בר"ע 46/71 מדינת ישראל, אגף יבוא המזון, משרד המסחר והתעשייה נ' החברה הא"י לקירור והספקה בע"מ (פרשת החברה הא"י לקירור והספקה [14]), בעמ' 532.). בצד "עיקר העצמאות" של הערבות הבנקאית, ניצב עומד לו "עיקר ההתאמה", קרא: עיקר ההקפדה על קיום התאמה בין המסמכים (הראיות) המוצגים לבנק לקבלת תשלום הערבות לבין המסמכים (הראיות) הנדרשים בכתב-הערבות. וכשם שעיקר העצמאות נועד להגן- ואכן מגן הוא - על הנערב, כן עקרון ההתאמה נועד להגן - ואכן מגן הוא - על מבקש הערבות. (ראו ע"א 241/64 זיברט נ' בנק לאומי לישראל בע"מ [15], בעמ' 613-614.)"מניסוח הסכם השכירות וכתב הערבות עולה כי התובעים לא מצאו לקבוע תנאים ספציפיים טרם מימוש הערבות הבנקאית למעט סוגיית ההודעה מראש, שכאמור, ניתנה. יובהר כי הבחינה הנ"ל לעניין עצם הצגת הערבות לפירעון מנותקת מסוגיית הטענות האחרות המועלות על ידי התובעים להשבת חלק מהכספים והדיון רלבנטי לטיעון במישור של ההפרה בעצם ההצגה המקימה זכאות לפיצוי מוסכם.  12.אין באמור לעיל, כדי לקבוע מסמרות לעניין הזכאות של הנתבעים לפרוע את הערבות על מלוא הסכום הנקוב בה בגין הנזקים הנטענים על ידם, ועל כך ארחיב בהמשך. אך בכל הנוגע למועד מימוש הערבות בהתאם להוראות החוזה והוראות כתב הערבות אין בידי לקבל את טענת התובעים כי עצם הפעלת הערבות יש בה כדי להוות הפרה יסודית של החוזה ולזכותם בדמי הפיצוי המוסכם. מהאמור עולה כי דין רכיב התביעה בעניין הפיצוי המוסכם - להידחות. 13.כפועל יוצא של האמור לעיל, ועל מנת שלא להרחיב היריעה שלא לצורך אקבע עוד כי לא עלה בידי התובעים להוכיח את הנזקים הנטענים על ידם מעבר למימוש הערבות הבנקאית דוגמת הוצאות, הפסדים, אבדן זמן עבודה, טרחה ועוגמת נפש ובכלל. התובעים לא תמכו רכיבים אלה בראיות או באסמכתאות לרבות בעדותו של התובע 1 והם נותרו כדרישה סתמית, בעלמא, לא מכומתת שדינה - דחייה.  סוגיית השבת סכום הערבות בתביעה העיקרית אל מול הליקויים ועלות תיקונם בתביעה שכנגד14.הדיון בסוגית השבת סכום הערבות הבנקאית - שהיא לטעמי ליבת המחלוקת בתיק כולו - ארוג ושלוב עם עילת התביעה המרכזית בתביעה שכנגד והיא הנזקים הנטענים בנכס. הכרעה בסוגיה בתביעה העיקרית תשליך על ההכרעה בתביעה שכנגד ולהיפך ולכן מטעמי יעילות ובהירות ההתייחסות לנושאים תיעשה במאוחד.  כאמור, התובעים טוענים כי מאחר והם עמדו בכל התחייבויותיהם על פי ההסכם בכל הנוגע לשמירתו התקינה של המושכר ושימושו הראוי, הרי שמימוש הערבות הבנקאית בכלל והיקף בו נעשתה הפרט היה לא מוצדק ויש להורות על השבת הסכום. מנגד, טענו הנתבעים כי התובעים הפרו את התחייבויותיהם החוזיות בדבר השימוש הסביר והזהיר בנכס ואף גרמו לנזקים שהנתבעים נדרשו לתקנם ועל כן, לשיטתם, הערבות מומשה כדין ואף בחסר ביחס לעלות הכוללת של התיקונים וההוצאות. חלק ניכר מהדיון בסוגיה זו נסוב על השוואת מצבו של הנכס במועד קבלת החזקה על ידי התובעים ביום 31.8.10 ועד מועד הפינוי באוגוסט 2012 או בסמוך לכך. לתמיכת טענותיהם הציגו הצדדים תמונות של הנכס, התכתבויות שנערכו בגין הליקויים השונים שבנכס, תצהירים, הצעות מחיר ואף העידו עדים מטעמם. הערכת מהימנות העדים והראיות מטעם הצדדים בסוגיית מצב הנכס15.העדים שהובאו בפני מטעם הצדדים העידו בעיקר בדבר הסוגיה הנוגעת למצבו של הנכס, אם במועד קבלת החזקה על ידי התובעים ואם ביחס למועד סיומה והשבתה לידי הנתבעים. מאחר וסוגיה זו היא הסוגיה העיקרית הרי שיש להידרש בקצרה להערכת מהימנות העדים, מידת מומחיותם הרלבנטית לעניין ותוכן עדותם.  16.העדים מטעם התובעים: עדותו של התובע ניתנה באופן שקול, מתוחכם ומחושב ובחלקים ניכרים ממנה ניתן היה להתרשם כי התובע מתחמק ממתן תשובות ברורות לשאלות שהוצגו לו באופן שפגם במהימנות עדותו. ניכר היה כי התובע בקיא מאוד במצבה של הדירה והקפיד לתעד באופן מסודר את מצבה בעת קבלתה לידיו ובעת עזיבתה על רקע מה שכונה על ידו כניסיון בשכירת בתים. משנשאל אודות נסיבות צילום התמונות השיב התובע תחילה כי הוא חובב צילום, וככזה מתהלך עם מצלמה לעיתים קרובות ולכן צילם את הדירה. ואולם, בהמשך עדותו טען התובע כי צילם את הדירה בשל ליקויים קטנים שלא נרשמו בחוזה השכירות ושהוא ביקש לתעדם. גרסה זו לגבי תכלית צילום התמונות - ללא קשר להגיון הטמון בה - הועלתה לראשונה במסגרת חקירתו הנגדית ולאחר שהוצגו לו מספר רב של שאלות בעניין, ולא נזכרה בתצהירו של העד או בכתבי הטענות באופן שלא ניתן לו הסבר מניח את הדעת. בכך כאמור היה כדי לפגום במהימנות עדותו.  לעניין הפעלת הערבות הבנקאית - אישר התובע כי קיבל את התראת הנתבעים והעבירה אותה לטיפול ב"כ ולאחר מכן לא המשיך ועקב אחר הדברים בשל עיסוקים אחרים עד מועד הגשת התביעה כחמישה חודשים מאוחר יותר. בעניין זה מצאתי את עדותו של התובע כתמוהה ובלתי מהימנה. כאמור, ניכר היה במסגרת ההתנהלות בתיק - ואף באופן ניהולו - כי התובע אדם קפדן ומסודר. משכך לא ברור מדוע דווקא נושא קבלת מכתב התראה אודות הפעלת ערבות בנקאית אוטונומית על סך של 20,000 ₪ אינו גורר פעולות בזמן אמת מעבר לפעולות שפורטו על ידו בכתב התביעה ובתצהיר. דוגמא נוספת היא סוגיית החזקת בעלי החיים בדירה אשר גם עימה לא התמודד התובע כלל וטענות הנתבעים בהיבט זה - לא הופרכו.  לעניין עדותו של מר בלנוב - לא מצאתי שיש בעדותו כדי לבסס את סוגיית תחזוקת המושכר בידי התובעים באופן משמעותי. כך לדוגמא עצם תיאורו את מצב הגינה כ"טוב" הינו סתמי וחסר בסיס עובדתי או מקצועי. בשאר ההיבטים אליהם התייחסה עדותו - שמרביתם לא היו שנויים במחלוקת - לא מצאתי כי יש בה כדי להועיל לנושאים השנויים במחלוקת ולכן לא אדרש אליה.  17.העדים מטעם הנתבעים:הנתבע בעצמו - לאחר שמיעת עדותו של הנתבע 1 אקבע כי היא לא עוררה אמון רב. עדותו ניתנה אמנם באופן ספונטני ואף במישור סוער ורגשי מאוד אך היא נעדרה ביסוס ממשי בראיות כלשהן. העדות עצמה נשמעה באופן מתגונן ותוקפני כאחד שגרע ממהימנותה. כך לדוגמא תחילה טען הנתבע כי התובעים לא סיידו את הבית עם עזיבתם ומיד לאחר מכן הודה כי על פי חוזה השכירות הם כלל לא היו מחויבים לעשות כן. העד התקשה להסביר מדוע ליקויים שונים הינם באחריות התובעים (השוכרים) דווקא ונקט בתשובות כלליות וסתמיות באופן שמצד אחד לשיטתו היה על התובעים לסייד את הבית עם עזיבתם ומנגד מאחר ובחלק מהחדרים היה "צבע מיוחד" כהגדרתו הרי שהם לא נזקקו לצביעה מחדש במשך 10 שנים. דוגמא נוספת נוגעת לעדותו בכל הנוגע למועד הפעלת הערבות הבנקאית: ניתן היה להתרשם שהעד מוכן מראש היטב לשאלה זו וענה מה שנחזה להיות תשובה מדוקלמת לפיה אכן נפלה טעות, משותפת כהגדרתו, במועד שנקבע לסיום תוקפה של הערבות הבנקאית באופן שלכאורה הביא למימושה בשלב מוקדם יחסית של הדברים. ניכר היה כי נושא זה בחקירתו גורם לו אי נוחות רבה והדברים באו לידי ביטוי באופן בו נשמעה עדותו. עוד התקשה להסביר מדוע אם הבחין ב"קטסטרופה" כהגדרתו במועד מימוש תקופת האופציה לא פנה לנתבעים במהלך אותה תקופה אלא בחר להמתין עד תום תקופת חוזה השכירות. גם הסבריו לגבי אי הצורך בביצוע עבודות שיפוץ או תחזוקה שונות בבית מגורים במשך תקופה של 10 שנים והטלתן המאוחרת של כל עלויות אלה על השוכרים האחרונים - הייתה לא סבירה בעיניי וככזו לא עוררה אמון רב. ממילא לא היה בעדותו כדי לתמוך בנושא העלויות הנטענות בתביעה שכנגד משלא הוצגו אסמכתאות למלוא הסכומים שננקבו על ידו ומשלא הובאו בעלי המקצוע שלטענת הנתבעים עבדו בדירה וקיבלו תשלום בגין כך. גם להימנעות זו לא הוצג הסבר כלשהוא וברי כי במישור הראייתי הדברים פועלים כנגד הנתבעים (במעמדם כתובעים שכנגד).  לעניין עדותו של מר מיכאל ממן - במהלך שמיעת עדותו ניכר היה כי העד מטבע הדברים אינו זוכר את מצבה של הדירה באופן מדויק ועדותו בהקשר זה הייתה כללית בלבד ונקבה בשמות תואר סתמיים יחסית דוגמת "לא טוב" לעומת "מעולה". ניכר היה בשמיעת עדותו כי הוא מתקשה - ושוב: הדברים אך טבעיים בשים לב למקצועו ולחלוף הזמן - לשחזר באופן מדויק את מצבה של הדירה המדוברת בכל אחד משלבי חילופי הדיירים השונים וככלל לא מצאתי שיש בעדותו כדי לשפוך אור או לתרום לסוגיה שבפניי באופן משמעותי.   לעניין עדותו של מר אשכנזי - מר אשכנזי היה המתווך הפעיל אשר הציג את הדירה לתובעים. בדומה למר ממן ניכר היה כי באופן טבעי בשים לב למשלח ידו הוא מתקשה לזכור פרטים ספציפיים לעניין מצבה של הדירה בביקורים השונים וכי רק נושאים יוצאי דופן נחרטו בזיכרונו דוגמת סוגיית הכלב וצילום הדירה בידי התובע. על אף שנשאל מספר שאלות לעניין הכלב עמד על עדותו בעניין זה ומצאתי אותה מהימנה. לעניין מצבה של הדירה טרם קבלת החזקה לא מצאתי כי היה בעדותו כדי לשפוך אור מעבר לנושאים שממילא הופיעו בהסכם השכירות או הוצגו על ידי מי מהצדדים.  לעניין עדותו של מר איטח - מר איטח שהיה הדייר ששכר את הדירה במשך שמונה שנים ואשר מחזקתו הועברה הדירה לחזקת התובעים. העיד כי לא היו ליקויים מיוחדים בבית לרבות בכל הנוגע לממטרות, רטיבות בחלון וכיו"ב. כמו כן העיד כי במשך התקופה שגר בדירה לא בוצעו פעולות סיוד וצביעה על ידי הבעלים וכי במועד עזיבתו נותר ליקוי מסוים שהיה ידוע לבעלים.  לעניין התביעה העיקרית18.ממכלול הראיות והעדויות שהובאו מטעם הצדדים עולה כי הדירה נמסרה לידי התובעים בתחילת מועד תקופת השכירות כשהיא במצב סביר ולא מעבר לכך. מסקנתי זו עולה בקנה אחד עם העדויות מטעם הנתבעים לפיהם הנתבע והעד מטעמו מר איטח העידו שכניסת התובעים לדירה נערכה מיד בסמוך למועד פינויה על ידי משפחת איטח אשר התגוררה בנכס במשך 8 שנים ובלי שנעשו בדירה שיפוצים או תיקונים כלשהם. יחד עם זאת יצוין כי גם גרסתם של התובעים בכל הנוגע להטבת מצבו של הנכס במועד כניסתם לא נתמכה בראיות והדברים יפים במיוחד לסוגיית הגינון.  זאת ועוד, הגם שהתובעים מצאו כאמור לנהל את ההליך בדקדקנות הרי שהם נמנעו באופן שיטתי מלהתייחס למכתב שנשלח על ידי הנתבעים ביום 13.9.11 - עם תחילת תקופת האופציה - בנוגע למצבו של המושכר, הגם שלא הייתה מחלוקת כי מכתב כאמור נשלח והתקבל כפי שאישר התובע 1 בעדותו. לעניין מצבו של הנכס במועד סיום החזקה ולביצוע תיקונים במועד סיום החזקה בנכס אין מחלוקת כי התובעים עזבו את הנכס, בנסיבות העניין, מבלי לבצע כל תיקון שהוא שכן לטענתם הליקויים שפורטו במכתב הנתבעים מיום 24.8.12 נבעו רובם ככולם מבלאי סביר ומשימוש רגיל בנכס בן 17 שנים, ולשיטתם אין זה מחובתם לבצע תיקונים אלה. 19.מנגד לא עלה בידי הנתבעים במסגרת התביעה שכנגד - בה מוטל עליהם נטל ההוכחה - להוכיח בראיות ממשיות אלו מבין הנזקים הנטענים הינם נזקים החורגים משימוש סביר וזהיר. דומה כי הצדדים עצמם אינם חולקים על כך שלכל בית מגורים נדרשת תחזוקה שוטפת ואולם חלק מהנזקים שפורטו על ידי הנתבעים הינם נזקים שהם כתוצאה מבלאי טבעי וסביר ולא הוברר מדוע גם על פי לשון החוזה - על השוכרים/התובעים לשאת בעלויות אלה. למעלה מן הנדרש יצוין כי דומה שאין מחלוקת בין הצדדים כי גם בשימוש סביר וזהיר עלולות לקרות תקלות במכשירים שונים דוגמת מנועי תריס וכו' ולא עלה בידי הנתבעים במסגרת התביעה שכנגד להראות מדוע נזקים אלו כאמור אמורים ליפול על שכמם של התובעים דווקא.  20.עם זאת, לעניין מצבה של הגינה לדוגמא ומהבדלים אחרים שניכרו בתמונות שהוצגו מטעם שני הצדדים ביחס למצבו של הבית במועד קבלת החזקה על ידי התובעים ובמועד עזיבתו שוכנעתי כי נגרמו ליקויים כלשהם אשר נבעו משימוש לא זהיר ולא סביר שבעלותם על התובעים לשאת. כך כאמור סוגיית הגינה ופגמים קטנים נוספים דוגמת השימוש בחומרי הניקוי וכיו"ב, אשר יוערכו - בהעדר כלי פסיקתי מתאים אחר בנסיבות העניין ובהתחשב בסכומים בהם מדובר - על דרך האומדנא בשים לב לראיות שהוצגו. לאחר ששקלתי בדבר ועיינתי בתמונות, הצעות המחיר ושמעתי את עדויות העדים - אני קובעת כי סך של 8,000 ₪ מתוך סכום הערבות שמומש יישאר בידי הנתבעים ואילו היתרה בסך 12,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין תושב לידי התובעים.  לעניין התביעה שכנגד 21.מאחר והדברים פורטו כדבעי בכל הנוגע לדיון בתביעה העיקרית וביחס לסך של 20,000 ₪ המגולם בערבות הבנקאית ועל מנת שלא להרחיב את היריעה שלא לצורך ייאמר מיד כי לא עלה בידי ה"ה מלול (התובעים שכנגד) להוכיח את יתרת נזקיהם הנטענים ומקורם של נזקים אלה. כפי שכבר פורט בהרחבה לעיל הרי שהנתבעים טוענים לנזקים כספיים ניכרים בין היתר על רקע ליקויים במושכר שנדרש תיקונם שנגרמו על ידי התובעים והם מחויבים לתקנם מכוח החוזה או הדין. לטענתם, מצבו של הנכס שהיה טוב במועד העברתו לחזקת התובעים התדרדר באופן מהותי בתקופת השכירות ואולם הטענה לא הוכחה במסגרת הבאת הראיות. הגם שהוצגו תמונות שונות מטעם הנתבעים הרי שתמונות אלה לא שיקפו את המצב טרם כניסת התובעים למושכר באופן שניתן היה ללמוד אודות מצב הנכס "לפני" ו"אחרי"; הנזקים המתועדים בתמונות הוצגו באופן מגמתי ונקודתי וניכר היה כי מטרת התמונות הייתה להעצים את טענות הנתבעים גם ביחס לזוטי דברים; והעיקר - לא הוגשה על ידם חוות דעת של מומחה בתחום אשר תעריך את עלות תיקון הנזקים ותצביע על מקורם או לחילופין אסמכתאות מתאימות לכל הסכומים הנתבעים על ידם.  כאמור, כבר מעיון ברשימת הנזקים כפי שפורטה בכתבי הטענות ניתן ללמוד על כאלה הנובעים מבלאי סביר שאינו קשור להחזקה וממילא לא הוכח קשר סיבתי בין הליקויים הנטענים להתנהלותם של התובעים דווקא במשך תקופת שכירות של שנתיים וזאת בשים לב לאורך חיי הנכס, ולשימושים שנעשו בו במשך השנים. אזכיר שוב כי גם מר איטח בעדותו, כעד מטעם הנתבעים, אישר כי בנכס לא בוצעו לאורך השנים בהן התגורר בו תיקונים מהותיים.  לכך מתווסף הנתון כי מכתב בנוגע למצב הנכס נשלח על ידי הנתבעים כבר ביום 13.9.11 בבואם לקחת את הערבות הבנקאית מידי התובעים ולעדותו של הנתבע כי ביקר בנכס בתקופת שנת האופציה עם רוכשים פוטנציאלים ונחשף למצב הנכס אך נמנע מלפעול בהקשר זה עובר לפינוי התובעים את הנכס. עוד נמצאו סתירות בין הנטען בכתב ההגנה לתצהירים בכל הנוגע למועדי משלוח המכתבים ולביקור שנעשה בנכס לצורך בדיקת הנכס כנטען על ידי הנתבעים.  לעניין היקף הנזקים הנטענים הרי שהנתבעים צירפו קבלות חלקיות, הצעות מחיר או הזמנות ואולם מאחר ולא עלה בידם לאבחן או להצביע במדויק אודות תיקונים שהיו באחריות התובעים במישור המשפטי הרי שממילא כימותם הכספי, גם אם החלקי, אין בו כדי לסייע באופן ממשי במישור הראייתי. למעלה מן הנדרש אציין כי גם מהצעות המחיר או האסמכתאות האחרות שהוגשו על ידי הנתבעים עולה כי הפעולות שבוצעו חורגות מהנטען ביחס לתובעים ובבירור כוללות עבודות הנובעות מבלאי סביר שכאמור אינו באחריותם או שלגביו סוכם אחרת (לדוגמא נושא הציוד לגינה והצביעה).  עוד אציין כי נושא התביעה של דמי השכירות למשך חודשיים לא נתמך באסמכתאות כלשהן והתביעה בהקשר זה נותרה גם היא כתביעה בעלמא. עוד יצוין כי אפשר ורכיב תביעה זה ממילא עומד בניגוד לטענת התובעים כי ביקשו למכור את הנכס וכי במהלך התקופה שלפני סיום השכירות הראו אותו לרוכשים פוטנציאליים באופן שאפשר ויש בו כדי להסביר במידה מסוימת את היקף השיפוץ לו נדרשו לטענתם. ואולם, הדרך בין ביצוע שיפוץ זה והטלת תשלומו על התובעים - רחוקה. 22.מהמקובץ עולה כי לא רק שלא עלה בידי הנתבעים לבסס רכיבי תביעה שהינם מעבר לסכום הערבות הבנקאית שמומשה, הרי שאף לא עלה בידם לבסס את זכאותם למימוש הערבות הבנקאית במלואה בשים לב לנזקים הנטענים על ידם כפי שהוצגו לעיל.למען הסדר הטוב אציין כי לא מצאתי שהאסמכתא אליה הפנו הנתבעים בסיכומיהם רלבנטית לעניין שבפניי וזאת הן במישור העובדתי והן במישור הראייתי וממילא אין מדובר בערכאה שפסיקתה מחייבת או מנחה בית משפט זה.  לעניין יתר רכיבי התביעה שכנגד - רכיבים אלה נותרו כרכיבים שלא הוכחו במסגרת הבאת הראיות. בהתחשב במכלול נסיבות העניין ובין היתר אופן התנהלות הנתבעים בכללותה אשר ספק רב אם עמדה ברף תום הלב המצופה ממשכיר המחזיק בידו ערבות בנקאית על סך של 20,000 ₪ בבואו לממשה, שעוררה אי נוחות של ממש לרבות אצל ה"ה מלול בעצמם - דין כל טענות הנתבעים להידחות.  סוף דבר23.מהמקובץ עולה כי דין התביעה העיקרית להתקבל באופן חלקי כך שהנתבעים (ה"ה מלול), ביחד ולחוד, ישיבו /ישלמו לתובעים (ה"ה גורנוסטייב ואח'), ביחד ולחוד, סך של 12,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום פירעון הערבות הבנקאית ועד התשלום המלא בפועל. יתר רכיבי התביעה העיקרית - נדחים. התביעה שכנגד על כל מרכיביה - נדחית.  24.לעניין ההוצאות - לאחר ששקלתי את האופן בו נוהל ההליך על ידי שני הצדדים מהלך כל אורכו, ניהול שחרג בהרבה מהנדרש לתיק זה וגרם לבזבוז זמן שיפוטי רב, ובצירוף לכך היבט תום הלב בהקשר להתנהלות כל המעורבים - הרי שחרף התוצאה אליה הגעתי אני מורה כי כל צד ישא בהוצאותיו. המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים. ניתן היום, י"ז אב תשע"ה, 02 אוגוסט 2015, בהעדר הצדדים.       התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: