ת"א 61929-10-15 לוגו פייס בע"מ נ' ז.פ. סולושינס בע"מ ואח'

המבקש הגיש (ביום 26/11/2015) הן כתב הגנה והן בקשה למחיקת התביעה כנגדו, באשר נטולה היא עילת תביעה כנגדו.

הטענה דלעיל מצויה גם בכתב ההגנה (בסעיף 5).

הסעד היחיד המתייחס אל המבקש, כך מציינת הבקשה, נמצא בסעיף 44 של כתב התביעה:

"אשר על כן יתבקש ביהמ"ש הנכבד להזמין את הנתבעים לדין ולחייב את הנתבעת מס' 1 לשלם לתובעת את סכום התביעה , וכן לחייב את הנתבעים 2-3 לדאוג להעברת מלוא סכום התמורה שמתקבלת ממכירת המשרדים לידי התובעת עצמה." (ההדגשה אינה מן המקור – ש.ר).

תשובת התובעת קובעת, כי "...המדובר בבקשה רפויה וחסרת עיגון ובסיס עובדתי ומשפטי...", כי הבקשה היא "...רק חלק ממסע ההתחמקויות בו נוהג המבקש בהתנהלותו בפני ביהמ"ש...".

הבקשה כוללת טיעונים עובדתיים, באמצעות ב"כ המבקש ובלא שהם נסמכים בתצהיר.

התשובה מתארת עובדות שונות בעניין התנהלות המבקש בתביעה אחרת בבית משפט אחר, שם ניתן פסק דין חלקי כנגד המבקש, לאחר שטען שהחוב שלו עומד ע"ס $775,000.

המשיבה מציינת כי עובדות רבות בכתב התביעה מתייחסות אל המבקש, כגון סעיפים 2,3, 10,11,12, 14 ,15, ועוד.

עילת התביעה אליבא כמשיבה, היא חובו של המבקש כלפיה, כמפורט בסעיף 31 של כתב התביעה:

"בהתאם לסיכום הנ"ל הגיע חובו של הנתבע מס' 3 לסכום של למעלה משלושה מיליוני דולר ארה"ב, אותם התחייב הוא לשלם לתובעת ומנהלה . עוד התחייב הנתבע מס' 3 להשיב לתובעת את סכום ההשקעה אשר העבירה לידי הנתבעת מס' 1 לצורך רכישת המשרדים בעפולה."

מענה המבקש מציין, בין היתר, כי הנתבעת 1 הינה אישיות משפטית נפרשת, והמיוחס לה אינו מחייב את המבקש. עוד מזכיר המענה, כי המבקש עתר למחיקת הבקשה ולא לדחייתה, שעה שהתייחסות המשיבה עניינה בדחייה ולא במחיקה.