ת"א 61929-10-15 לוגו פייס בע"מ נ' ז.פ. סולושינס בע"מ ואח'

ביום 29/10/2015 הוגשה תביעת התובעת כנגד המבקשים דלעיל, כמו גם, כנגד נתבע נוסף, זועבי אחמד (הנתבע 3). 

בד בבד, הוגשה בקשה למתן צו עיקול זמני, במעמד צד אחד.

בהחלטה מיום 1/11/2015 ניתנה החלטה ממנה עולה, כי לא ברור כלפי מי מופנה הסעד המבוקש וכי חסרים נתונים.

באותו יום חודשה הבקשה (בקשה מס' 2) תוך כדי תיקונה כאשר התיקון מציין, כי בביטוי "משיבה מס' 3" התכוון הכותב למשיבה מס' 1.

בהחלטה שניתנה בבקשה מס' 2 הנ"ל, ניתן צו עיקול זמני על זכויות הנתבעת 1 במקרקעין ובכלי רכב ומכל מקום, כל העיקולים שהוטלו, הוטלו על זכויות של הנתבעת 1 ושלה בלבד.

ביום זה, הוגשה גם בקשה (מס' 3), ע"י התובעת, למתן צו עיקול זמני גם על נכסי הנתבעים 2 ו-3 בבנק ערבי ישראלי ואכן ניתן צו כמבוקש בבקשה.

ביום 19/11/2015 (בקשה מס' 6) הגישו המבקשים (הנתבעים 1 ו-2) בקשה לביטול צו העיקול הזמני.

הבקשה מחזיקה 60 עמודים והיא נסמכת בתצהירו של הנתבע 2, העושה תצהירו בשמו ובשם הנתבע.

המצהיר מציין בסעיף 4, כי התביעה, כמו גם הבקשה להטלת עיקולים זמניים, הוגשו בניגוד ל"כתב סילוק סופי ומוחלט עליו חתמה המשיבה הנושא תאריך 8.7.2015" על הכתב חתום מנהלה, המצהיר מטעם התובעת, בבקשה למתן צו עיקול זמני, כי "אין ולא תהיה לה כל תביעה, דרישה, ו/או טענה כלפי המבקשים או מי מהם...", נספח 1 של התצהיר.

המבקש מצהיר, כי כתב סילוק זה הוסתר מעיני ביהמ"ש.

יעוץ משפטי שקיבל המצהיר שומט את הקרקע מתחת לתביעה והבקשה לעיקול שכן יש בו כדי להבין את דחיית התביעה העיקרית.