ת"א 61920-12-16 ליבוביץ נ' ברדוגו

1.לפני בקשת המבקש, הנתבע בתובענה דנן, להורות על דחיית התובענה על הסף מפאת התיישנותה.

2.הצדדים ניהלו התדיינות קודמת בבית משפט זה באותה עילה ובאותן שאלות שבמחלוקת (ת"א (שלום ת"א) 46741-05-15 ליבוביץ נ' ברדוגו; להלן – התיק הראשון). התיק הראשון נמחק בהחלטת בית המשפט ביום 21.11.2016 מהטעם שהתובעת לא התייצבה לדיון קדם המשפט, ומהטעם שהתובעת לא הגישה תצהירי עדות ראשית.

3.בהמשך, ביום 29.12.2016 הוגשה התובענה דלעיל.

4.לטענת המבקש, המדובר על תובענות זהות, בעילות תביעה זהות, כאשר לכל המאוחר עילת התביעה נוצרה למשיבה ביום 17.11.2008. זאת ועוד, נטען, נוכח הליך הנפל שהתנהל בתיק הראשון, יש להתחשב גם בתקופת ניהולו של התיק הראשון בתקופת ההתיישנות, ומשכך עברו מיום היווצרות העילה (שנקבעה לתאריך זה לצורכי נוחות, כאשר המבקש טוען כי לפחות חלק מעילת מהתביעה – נולדה עוד קודם לכן) שמונה שנים וחודש.

5.התובע מרחיב וטוען, כי במקרה זה אין לאפשר למשיבה ליהנות מהוראת סעיף 15 לחוק ההתיישנות, התשי"ח – 1958 (להלן – חוק ההתיישנות), שכן אופן ניהול התובענה בתיק הראשון מעידים על התרשלות המשיבה וכן על זניחת התובענה דשם. נוכח האמור, נטען, התובענה התיישנה ודינה להידחות על הסף.

6.המשיבה מתנגדת לבקשה, והיא סבורה כי יש להחיל על המקרה דנן את הוראותיו של סעיף 15 לחוק ההתיישנות, ולא למנות את תקופת ניהול התיק הראשון (מיום 30.09.2015 עד יום 21.11.2016) בתקופת לחישוב ההתיישנות. המשיבה מדגישה – כי לא זנחה את תביעתה, כי לא הביעה כל וויתור, וכי יש לאפשר לה גישה לבית המשפט, בייחוד כאשר מדובר על זכות מהותית וחוקתית.

5.לשם הנוחות, כפי שהציע המבקש, אתייחס ליום 17.11.2008 כיום היווצרות העילה. ביום זה חויבה המשיבה בהוצאות משפט – המהוות רכיב בתביעתה דנן (יוער כי המשיבה הייתה נוכחת בדיון ומשכך הייתה מודעת לחיוב זה).

6.התיק הראשון הוגש כאמור ביום 30.09.2015 והסתיים במחיקתו – בהסכמת המשיבה (באמצעות ב"כ, ובהעדר התייצבות שלה) ביום 21.11.2016. התובענה דנן הוגשה לבית המשפט ביום 29.12.2016, מעט יותר מחודש לאחר מחיקת התיק הראשון. על כל אלה אין מחלוקת.