פלוני נ' אבבאו ואח'

תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף על פי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: פקנ"ז או פקודת הנזיקין).

רקע כללי

1. התובע נפגע בתאונת דרכים מיום 18.9.19, כאשר חזר לביתו מהעבודה, כשהוא נוהג על אופנוע. רכב שהיה נהוג בידי נתבע 1 נכנס לצומת בניגוד לתמרור האוסר זאת, וגרם להתנגשות בין רכבו לבין האופנוע. ממקום התאונה פונה התובע לבית החולים איכילוב באמצעות אמבולנס. שם אובחן שבר טיביה בשמאל ופריקת ברך ימין. התובע עבר ניתוח בשתי רגליו ושוחרר כעבור 16 יום. לאחר מכן עבר אשפוזים חוזרים וניתוחים נוספים.

    

   שאלת האחריות

2. לפי כתב התביעה המתוקן מיום 25.3.24 נתבע 2 היה הבעלים של הרכב הפוגע ומתיר השימוש לנתבע 1 (להלן: הנתבע). נתבעת 3 (להלן: הנתבעת) ביטחה את הרכב הפוגע בביטוח חובה. אין חולק כי התובע נהג באופנוע ללא ביטוח חובה וללא רשיון מתאים לסוג האופנוע בו הוא נהג, ולכן אין הוא זכאי לפיצוי לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: הפלת"ד), נוכח הוראת סעיף 7 לחוק הפלת"ד. לפיכך הגיש התובע את תביעתו מכח פקודת הנזיקין בעוולת רשלנות והפרת חובה חקוקה.

    

3. לטענת התובע, האחריות בגין התאונה רובצת על הנתבע. נגד הנתבע הוגש כתב אישום בגין נהיגה בקלות ראש, אי ציות לתמרור 203, נהיגה שלא בכיוון החץ, והתנהגות שגורמת נזק. הנתבע הורשע על פי הודאתו. התובע מבקש לקבוע את אחריותו של הנתבע מכח סעיף 42א לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן: פקודת הראיות); לטענתו הכרעת הדין בבית המשפט לתעבורה מקימה נגד הנתבע אחריות בעילות רשלנות והפרת חובה חקוקה; הנתבעים לא הרימו את הנטל לסתור טענות אלה המגובות בהכרעת הדין.

    

4. עוד נטען על ידי התובע, כי בנסיבות העניין אין להטיל עליו אשם תורם, משום שהנתבעת לא ביקשה רשות לסתור את הכרעת הדין לפי סעיף 42ג לפקודת הראיות. מכאן שהיא מושתקת להעלות טענת לאשם תורם.

    

5. מנגד, נטען על ידי הנתבעת כי התובע יצר "תאונה משפטית" משום שנהג ללא ביטוח, ובכך יצר חיוב שאינו מוצדק על הנתבעים; מכאן יש לקזז מהפיצוי המגיע לו, בשל חלקו באחריות בגין היעדר ביטוח חובה. הנתבעת מפנה בעניין זה לרע"א 1665/15 אטיאס נ' רוסו (נבו 26.8.15) (להלן: עניין אטיאס).