ת"א 61806-09-16 דמלג'י נ' עזאיזה ואח'

לפני בקשה לביטול צו מניעה, שניתן נגד המשיבים, במעמד צד אחד.

הבקשה

1.ביום 26.9.16, הגישה המבקשת, בקשה למתן צווים זמניים (במעמד צד אחד), בה עתרה למתן צו עשה זמני שיורה למשיבים להרוס את העמוד שהוצב על ידם בדרך ציבורית בגוש 16972 חלקה 20 בדבוריה ; צו מניעה זמני האוסר על המשיבים להפריע לה להגיע לביתה; צו עשה זמני המורה למשיבים להסיר את המצלמה שמופנית לביתה וצו מניעה זמני האוסר על המשיב 1 לפרסם בפייסבוק פרסומי השמצה ודיבה כנגדה וכנגד בני משפחתה , עד למתן פס"ד בתביעה העיקרית.

לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, מצאתי לנכון להיעתר לבקשה.

2.בדיון שנערך ביום 13.10.16 במעמד הצדדים, טען ב"כ המשיבים כי המבקשת לא הוכיחה כל זכות קניינית בדרך. לטענתו, קיימת במקום חלוקה בעין, שאינה רשומה, אליה הגיעו המשיבים עם האדם ממנו רכשו המבקשת ובעלה המנוח את זכויותיהם וכי אם המבקשת תציג היתר בניה הכולל את החניה, יסירו המשיבים את התנגדותם לקבלת הבקשה.

ב"כ המבקשת טען, כי בידי המבקשת היתר בניה. בנוסף, היא משתמשת בדרך ורק ביום 20.8.16 הציבו המשיבים את העמוד לראשונה.

 בסוף הדיון, התקבלה החלטה לפיה באם תציג המבקשת היתר בניה הכולל את החניון מושא הבקשה, יסירו המשיבים התנגדותם לבקשה. בכפוף להצגת ההיתר, יגיב ב"כ המשיבים ולאחר מכן ידרש ביהמ"ש לבקשה.

טענות המבקשת

3.לטענת המבקשת, החניון כלול בתוכנית לפיה הוצא היתר בניה לביתה, שאושר ביום 24.11.99 ע"י הועדה המקומית לתכנון ובניה- הגליל המערבי (נספח א' לתצהיר המבקשת), כאשר לאחר בנית הבית, והתוספת לבית, ניתן ביום 21.1.01, טופס 4 לבית (נספחים ב' וג' לתצהיר המבקשת).

4.המבקשת טענה, כי לא עשתה שימוש בחניון, במועד בו נבנה הבית, שכן השתמשה בדרך עפר, אולם בשנת 2003 בעקבות פניה אליה מצד ראש המועצה דאז, להניח משטח בטון בחניון כדי לחזק עמוד חשמל המוצב בסמוך לחניון, הוצע, כי המועצה תסלול את כביש הגישה מהכביש הראשי , העובר ליד ביתם של המשיבים ומגיע לביתה, והיא משתמשת מאז בכביש זה כדי להגיע לחניון ביתה. המדובר בדרך גישה ציבורית, כעולה מאישור המועצה מיום 8.9.16 (נספח ד' לתצהיר המבקשת).

5.בחודש אוגוסט 2016, העמידו המשיבים עמוד באמצע כביש הגישה , כדי למנוע ממנה להשתמש בדרך הציבורית, תוך שהם מנצלים את עובדת היותה אלמנה המתגוררת בביתה עם בנה הקטין.