ת"א 6173-06-16

1.         לפניי בקשה למינוי מומחה רפואי בתחום האורתופדיה, וזאת לצורך בדיקת נכותה, שנותרה לה מתאונת דרכים - כהגדרתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה-1975, שעברה המבקשת, על פי הנטען, ביום 29.7.14 כאשר הרכב בו נסעה התנגש בעוצמה ברכב חונה (להלן: "התאונה").

2.המבקשת צירפה מסמכים רפואיים וטענה כי יש למנות מומחה על סמך הממצאים העולים מהם. על פי אותם מסמכים, בעקבות התאונה וכתוצאה ממנה המבקשת סובלת בכאבים בחזה ובכתף ימין. המשיבה התנגדה למינוי המומחה וטענה כי לאחר התאונה התלוננה המבקשת על "כאבים בחזה" בלבד ורק לאחר חלוף תוקפה החלה להתלונן על כאבים בצוואר ובכתף ימין. לעמדתה על פי ממצאים משנת 2014 , המבקשת סובלת משינויי ניווניים בכסף שאינם קשורים כלל לתאונה, ועברה שרשרת של בדיקות וטיפולים בשנת 2011 ובשנת 2012. המשיבה טענה כי במידה ובית המשפט מורה על מינוי מומחה רפואי מטעמו, יש לחייב את התובעת לשאת בשכרו.

3.בתאריך 26.9.17 התקיים בפניי דיון בבקשה אשר במהלכו חזרו הצדדים על טיעוניהם.

דיון והכרעה

4.         לאחר ששמעתי את ב"כ הצדדים ועיינתי בחומר הרפואי המונח בפניי באתי למסקנה, כי קיימת בפניי ראשית ראיה המספיקה למינוי המומחה בתחום האורתופדיה.

5. פסיקת בתי המשפט בתחום מינוי מומחה רפואי בתביעות על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים היא ליברלית. אפנה בעניין זה לרע"א 1338/90 - גבריאל שיק נ' מטלון רונית ואח' פ"די מד (2), 216 (23.4.90) שם נקבע כי :

"... אין מקום לדחות בקשה למינוי מומחים רפואיים, כשקיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב התאונה. אין בדברי אלה לשלול את הצורך לבדוק בכל מקרה, אם אמנם מינוי כזה דרוש, ובית המשפט לא יהסס לדחות בקשה למינוי מומחה רפואי, אם אין לבקשה יסוד לאור החומר הרפואי המובא בפני בית המשפט."

6. הדרישה הינה לראשית ראיה לקיומה של נכות ולקיומו של קשר סיבתי בין הנכות לבין התאונה. כיוון שהדרך היחידה להוכחת טענות בעניין שברפואה במסגרת תביעה לפי חוק הפיצויים היא מינוי מומחה מטעם בית המשפט, בתי המשפט נוטים להקל בדרישות להוכחת קיומה של ראשית ראיה, וניתן להסתפק גם ברמת סבירות נמוכה לקיומו של קשר סיבתי (ראו: רעא 4911/09 ‏ ‏ סהר ציון חברה לביטוח בע"מ נ' אליעזר כשרי (פורסמה בנבו, 29.07.2009)).