ת"א 6156-12-14 כספי טורס בע"מ ואח' נ' דזנגבדזה ואח'

לפניי בקשת התובעות המבקשות למתן פרטים נוספים על ידי המשיבה בנוגע לטענות שהובאו במסגרת כתב הגנתה. המבקשות מפרטות בבקשתן את הסעיפים בכתב ההגנה אשר בגינם נדרש פירוט עובדתי נוסף .זאת על מנת להבהיר טענות שאינן ברורות לכאורה בכתב ההגנה. הבקשה מוגשת מכוח תקנה 65 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984, שעניינה "הוספת פרטים על פי דרישת בית המשפט".

כבר כאן המקום לציין כי הגעתי לכדי מסקנה שדין הבקשה להידחות וזאת אף מבלי להידרש לטענות המבקשת לגופן בדבר העובדות הדורשות פירוט נוסף על האמור בכתב ההגנה.

ראשית אציין כי תקנה 65 מכוחה הוגשה הבקשה עוסקת בהוספת פרטים על פי דרישת בית המשפט ולא על פי דרישה של בעל דין .על כן נראה על פניו שדרישת המבקשות כי הוספת הפרטים תיעשה בתצהיר, הינה רק מקום שעסקינן בדרישה להוספת פרטים על פי דרישת בית המשפט ולא על פי דרישה של בעל דין כפי שבמקרה שלפניי.

שנית לאור תכלית הדרישה למתן פרטים נוספים הרי שהיא תיענה בעיקר במקרים שבהם מדובר על דרישה להוספת פרטים בכתב התביעה ככל שהנאמר בכתב הטענות הינו מעורפל ועמום וזאת על מנת לאפשר לנתבע לבסס את הגנתו לאחר שידועות לו עילות ועובדות התביעה המהותיות באופן ברור .כמו כן , כאשר מעלה נתבע טענת קיזוז הדרושה הוכחה כדרך הוכחת תביעה ,תיענה דרישת התובע להוספת פרטים נוספים על האמור בכתב ההגנה שהגיש הנתבע (ראו גם, א' גורן, סוגיות בסדר הדין האזרחי, מהדורה אחת עשרה, תשע"ג-2013, עמ' 296).

אלא שבמקרה שלפניי מדובר בדרישה של התובעות להורות לנתבעת להוסיף פרטים על האמור בכתב הגנתה ובעניין זה כבר נפסק בבית המשפט העליון כי "כאשר טוען בעל דין בכתב הגנתו טענה עובדתית, אין מקום להציג לו בגדר בקשה לפרטים נוספים את השאלה מכוח מה הוא טוען את הטענה" [רע"א 2904/95 מדינת ישראל נ' ע' ג'אבר סולימאן אל הוזייל ואח' (5.6.95)].

אין לשכוח גם כי נטל הראיה הוא על המבקשות בהיותן התובעות. בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה" .על כן דרישה המחייבת את המשיבה להוכיח ולפרט כל טענה עובדתית בכתב הגנתה הינה משום הטלת נטל אשר אין להטיל על נתבע כדרך הכלל.

גם אם אבחן את הבקשה לאורה של תקנה 66 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984, העוסקת בדרישה של בעל דין למתן פרטים נוספים, הרי שמלשון התקנה ניתן ללמוד כי אחת המטרות של הדרישה למתן פרטים נוספים הינה לאפשר לבעל הדין להכין את כתב הטענות מטעמו לאחר שמלוא הפרטים הנדרשים לצורך כך הובאו לידיעתו. כך הוא במקרה של נתבע המבקש פרטים נוספים על האמור בכתב התביעה לצורך הכנת כתב ההגנה וכך הוא במקרה של תובע המבקש להגיש כתב תשובה לכתב ההגנה.

ברם,במקרה שלפניי הבקשה למתן פרטים נוספים הוגשה במקביל עם הגשתו של כתב התשובה על ידי המבקשות .מכאן ברור שגם היעדרם של הפרטים הנטענים לא מנע מהמבקשות את הגשת כתב התשובה לכתב ההגנה.

בית המשפט המחוזי התייחס לתכליתו של הליך זה וזאת ביחס להליכי גילוי מסמכים ושאלונים וביחס להבאת העובדות על דרך של תצהירי עדות ראשית.

"מטרת ההליך של פרטים נוספים הוא גיבוש הפלוגתאות שבין הצדדים, למען יעילות הדיון והחיסכון בזמן (גורן, עמ' 143),אך אין להפוך הליך זה להליך, שבמסגרתו נדרשים בעלי הדין לשטוח את כל ראיותיהם ונימוקיהם, ואין להמיר את הליכי גילוי המסמכים והשאלונים בהליך זה.

ראוי גם לזכור, שכבר השתרש הנוהג במשפטים אזרחיים, לפיו העדויות הראשיות מוגשות בדרך של מתן תצהירים, וסביר להניח כי בתצהירים יפורטו כל הפרטים העובדתיים הרלבנטיים ויובאו בהם כל הראיות הרלבנטיות.

רישומו של נוהג זה ניכר גם בתקנה 65, כפי שתוקנה בתיקון תשנ"א, ולפיה רשאי בית המשפט להורות כי הפרטים החסרים יוגשו בתצהיר (ראו: גורן, עמ' 142).