- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
ת"א 61536-01-15 גולדשטין פריקנט נ' עירית אילת
|
ת"א בית משפט השלום אילת |
61536-01-15
26.4.2015 |
|
בפני השופטת: שוש שטרית |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
התובעת: שבע גולדשטין פבריקנט |
הנתבעת: עירית אילת |
| החלטה | |
בפניי בקשת התובעת (להלן: המבקשת) לפטור אותה מהגשת חוות דעת רפואית ולהורות על מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט.
-
עסקינן בתובענה לנזקי גוף, המבקשת ילידת 1947 ביום 9.1.2014 לאחר שירדה מרכב שהסיעה חזרה מעבודתה, ובעת שהלכה במדרכה נתקלה באבן משולבת שבלטה מעדה ונפלה. ביום 10.1.2014 פנתה לבית החולים שם אובחן שבר בכף ידה אשר קובע באמצעות גבס משך חודש וחצי. התאונה הוכרה על ידי המל"ל כתאונת עבודה.
-
את בקשתה למינוי מומחה מטעם בית המשפט נימקה בין היתר, באחריות המשיבה לקרות האירוע, חיסרון כיס, אי מניעת זכות לגישה לערכאות משפטיות וקושי באיתור מומחה רפואי בתחום שורש כף היד באזור אילת.
לטענתה, נסיבות האירוע כשלעצמן מהוות טעם מיוחד ומוצדק להיעתר לבקשה ומלמדות על רשלנותה ואחריותה של המשיבה לקרות התאונה והמסמכים הרפואיים שצרפה מהווים ראיה לנזקה. אשר למצבה הכלכלי טענה כי טרם התאונה עבדה במכירות ושכרה החודשי עמד על 4,000 ₪ נטו, ונוכח התאונה הייתה באי כושר עבודה מיום 10.1.2014 עד ליום 5.4.2014 , קיבלה גמלת דמי פגיעה מהמל"ל בסך של 8,850 ₪. כיום שכרה עומד על כ- 3,700 ₪. לסיכום נטען כי ככל ולא ימונה מומחה על ידי בית המשפט הרי שמשמעות ההחלטה תהא נעילת שערי ביהמ"ש וחסימת דרכה להוכיח תביעתה.
המשיבה מתנגדת לבקשה ובין היתר טענה כי כתב התביעה אינו מלמד על טענות לנכות, הסכומים הנתבעים ברורים ובכל מקרה אין בנסיבות המקרה כדי להצדיק היעתרות לבקשה.
-
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, בבקשה ובתצהיר שצורף לה לא מצאתי הצדקה להיעתר לה. סמכותו של בית המשפט לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת בעניין שברפואה - תקנת 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: התקנות) מורה אותנו כדלקמן:
"רצה בעל דין להוכיח ענין שברפואה לביסוס טענה מטענותיו, יצרף לכתב טענותיו תעודת רופא או חוות דעת של מומחה, לפי הענין, שנערכה לפי סעיף 24 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א–1971 (להלן — חוות דעת); אולם רשאי בית המשפט או הרשם לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת מטעמים מיוחדים שיירשמו."
כאמור, פטור מהגשת חוות דעת לא יינתן כדבר שבשגרה ועל המבקשת הנטל הכבד להראות מהם "הטעמים המיוחדים" המצדיקים לפטור אותה ותחת זאת למנות מומחה מטעם בית המשפט. (ראה בפרוט לעניין זה ברע"א 1358/12 מרכז רפואי רבין בית החולים בילינסון נ' עזבון המנוח שלמה אייזנבך ז"ל (8.5.2012).
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
