עזבון המנוח ע.ס.ק. ז"ל ואח' נ' מדינת ישראל – משרד הביטחון

עניינה של תביעה זו באירוע טראגי. במהלך פעולת חיילי צה"ל למעצר מחבל מבוקש, נורה ונהרג בביתו ובמיטתו ולנגד עיניי אשתו, המנוח ע.ס.ק. ז"ל, איש עסקים תושב XXX, שהיה כבן 66 במותו. בעקבות האירוע הגישו יורשי המנוח והתלויים בו נגד המדינה את תביעת הנזיקין המונחת לפניי. המדינה טוענת כטענה מקדמית, כי המנוח נורה ונהרג במהלך "פעולה מלחמתית" כהגדרתו של מושג זה בסעיף 5 לחוק הנזיקין האזרחיים [אחריות המדינה], התשי"ב-1952. מטעם זה, כך טוענת המדינה, קמה לה חסינות מכוחו של אותו חוק, ודין התביעה להידחות על הסף. בהתאם להוראת סעיף 5(ב) לחוק קבעתי כי תחילה תידון שאלה זו.

במהלך שמיעת הראיות בשאלה המקדמית שעוררה המדינה, העידו מטעם הנתבעת שלושה עדים: שני חיילי יחידת דובדבן שביצעו את הירי לעבר המנוח, וכן מי שהיה מפקד היחידה באותה עת. מטעם התובעים העידה אשת המנוח שהייתה נוכחת באירוע.

בתחילה אקבע את הממצאים העובדתיים כפי שהם עולים מהראיות שהובאו לפניי. לאחר מכן אברר את המשמעות המשפטית של ממצאים אלה.

בטרם אעשה זאת אומר, כי במהלך הדיונים שהתקיימו בתיק זה, בית המשפט עשה מאמצים לא מעטים במטרה להביא את הצדדים לפשרה. למרבה הצער הדבר לא עלה. לפיכך, אין מנוס מהכרעה, בבחינת ייקוב הדין את ההר.

העובדות

ערב האירוע מושא דיוננו – יום 7.1.11 – התקבלה אצל גורמי הביטחון ידיעה שלפיה הרשות הפלסטינית שחררה מכלאה חמישה מחבלי חמאס שנעצרו על ידי הרשות בחודש ספטמבר 2008. לפי המידע שנמסר, בהישג ידם של המשוחררים היו אמצעי לחימה להפעלה מיידית ואמצעים נוספים. בנוסף, המחבלים אצרו מידע רב ורגיש באשר להקמה ולקיום של תשתיות טרור שהוציאו פיגועים קשים. לנוכח מהות המידע שנמסר והסכנה שלפי הערכת גורמי הביטחון נשקפה מהמחבלים, הוחלט לעצור באופן מיידי ובמקביל זה לזה את כל החמישה, איש איש במקום הימצאו.

עיקר המשימה הוטלה על יחידת דובדבן, שהינה יחידה קרבית מובחרת המתמחה בביצוע פעולות צבאיות מורכבות. בראש היחידה עמד באותה עת אל"מ ש'. לשם לכידת המחבלים ששוחררו התנהל מבצע צבאי רחב היקף שבו פשטו כוחות היחידה וכוחות רבים נוספים על מרחב העיר XXX, באזור המצוי בשליטה ביטחונית מלאה של הרשות הפלסטינית.