פלוני נ' טרמי ואח'

לפניי תביעה כספית על הסך של 154,000 ₪ בגין הפרה נטענת של הסכם מכר בין הצדדים.

תמצית הטענות בכתב התביעה

על פי הנטען בכתב התביעה, התובע רכש מהנתבעים את ביתם בכתובת XXX, נווה נוי בבאר שבע, הרשום בלשכת רישום המקרקעין בבאר שבע כגוש XXX חלקה XXX (להלן: "הבית").

לטענת התובע, הנתבעים מכרו לו את הבית, תוך הסתרת פרטים מהותיים העולים כדי הפרת ההסכם הפרה יסודית, וזאת על מנת להטעותו, שכן אחרת היה נזהר ונמנע מלרכוש את הבית.

על פי הנטען בכתב התביעה, ביום 8.1.2020, התקשרו הצדדים בהסכם מכר, שבמסגרתו מכרו הנתבעים לתובע את הבית בתנאים שבהסכם המכר (להלן: "ההסכם").

התובע מציין בכתב התביעה, כי הנתבעים הצהירו בעל פה בעת המשא ומתן לרכישת הבית ובכתב במסגרת ההסכם בין הצדדים כי לא ידוע להם על כל הליכים משפטיים המתנהלים בקשר לבית

ואין כל הגבלות על הבעלות ואין כל זכויות לצד ג', לרבות לא זיקת הנאה.

לטענת התובע, לאחר שקיבל את החזקה בבית התברר לו כי בין הנתבעים, לשכנים, ציון וטובה דאי (להלן יחד: "משפחת דאי"), בעלי החלקה הסמוכה, היה סכסוך שכנים מתמשך בקשר לזיקת הנאה שיש לחלקה של משפחת דאי בנכס נשוא הליך זה, וסכסוך זה הגיע לכדי הליכים משפטיים במסגרת ת.א. 47327-06-15.

לטענת התובע, ההליך בין משפחת דאי לנתבעים החל בשנת 2015, כך שבמועד עריכת עסקת המכר הנתבעים ידעו על ההליך ועל הטענה לזיקת הנאה במקרקעין נשוא הליך זה.

לטענת התובע, בשל הצהרותיהם השקריות של הנתבעים והסתרת המידע האמור, התובע ומשפחתו מצאו עצמם באופן כמעט מיידי, כלשון כתב התביעה, תחת שורה של פעולות מצד משפחת דאי נגדם, לרבות תלונות שווא במשטרה, הליכי סרק משפטיים והליכי סרק מנהליים ומוניציפאליים מול עיריית באר שבע והוועדה המקומית לתכנון ובניה. כל זאת, בקשר לשימוש החורג שלשיטת משפחת דאי, הם רשאים לעשות בשביל מכוח זיקת ההנאה.

התובע ציין עוד כי בגין כל אלה, הוא נאלץ לפנות לייעוץ לעורך דין ולשכור את שירותיו על מנת שייצג אותו בהליכים המשפטיים והמנהליים הרבים שנקטו נגדו משפחת דאי, בעלות של 60,000 ₪.