ת"א 61352-06-16 גבע אבירם נ' אוליצקי כריה (1990) בע"מ ואח'

לאחר שקראתי בעיון טענות הצדדים לעניין שאלת הסמכות העניינית לדון בתובענה ומתוך קריאת כתב התביעה מצאתי כי אין מחלוקת בנוגע לעובדות הבאות:

כתב התביעה הוגש לקבלת סעד של מתן חשבונות בלבד, במסגרתו עותרת המשיבה לחייב את המבקשות להעביר למשיבה מסמכים הנחוצים לה לטענתה לצורך הוצאה לפועל של פסקי דין אשר ניתנו בהקשר לאיזון המשאבים בינה לבין בעלה לשעבר, עמית אבירם, ובהם אף פסק דין בהליך לאכיפת הסכם הגירושין אשר קיבל תוקף של פסק דין ובו המבקשות היו צד להליך.

כן עותרת המשיבה לחייב את המבקשות להעביר אליה מסמכים שונים ומידע להם לטענתה היא זכאית כבעלת מניות וזאת בהתאם לחובתן של המבקשות לפי הוראות שונות של חוק החברות, תשנ"ט – 1999 (להלן: "חוק החברות").

הואיל והסמכות העניינית נקבעת לפי הסעד והתביעה הוגשה למתן חשבונות ללא סעד נוסף יפים לעניין זה דבריה של כבוד השופטת בן פורת בע"א 760/76 יוסף יעקבזון נ' שמואל בוטובסקי, לא(3) 621 (1977):

"תביעה רגילה (לא בין שותפים) לעריכת חשבונות יכולה, אם בכלל, להתברר בבית-משפט השלום אך ורק אם גלוי וידוע מראש שהחוב אינו יכול לעלות על גבול סמכותה של ערכאה זו: (ד"ר זוסמן "סדרי הדין האזרחי", מהדורה רביעית, סעיף 50, לרבות הערת השוליים 143). ללמדך, שאם אין לדעת מראש את גובה החוב שיהיה נובע מעריכת החשבונות, מקומה של התביעה בבית-המשפט המחוזי."

וכן דבריו של כבוד השופט א. פרקש בבש"א (מחוזי ירושלים) 3457/08 רוברט רכניץ נ' יהודה אוליבה (25.02.2009):

"הסמכות העניינית לדון בתובענה למתן חשבונות שמבוקש בה גם סעד כספי מוערך, כמו גם האגרה שיש לשלם בגינה, נגזרת משווי הסעד הכספי. לעומת זאת, דומה, כי הסמכות העניינית לדון בתובענה למתן חשבונות שלא נלווה אליה סעד כספי נתונה לבית המשפט המחוזי מכוח סמכותו השיורית (סעיף 40(2) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984)."

לפיכך על פי מבחן הסעד הסמכות העניינית לדון בתובענה מסורה לבית המשפט המחוזי.

לאור האמור לעיל, אני מורה על העברת התביעה מכוח סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט, תשמ"ד – 1984, לבית המשפט המחוזי תל-אביב אשר לו נתונה הסמכות העניינית, כאמור לעיל והסמכות המקומית לפי מען הנתבעות.

ניתנה היום, ד' שבט תשע"ז, 31 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.