ת"א 61251-01-17

לפני בקשת הנתבעת על כי אאפשר לה להביא ראיות לסתור את קביעות המוסד לביטוח לאומי בעניין נכותו של התובע הנובעת מהתאונה נשוא תביעה זו.

כללי:-

1. בהתאם לכתב התביעה, אשר הוגש בחודש ינואר 2017, נפגע התובע ביום 29/5/15 בתאונת דרכים בעבודה עת נהג ברכב המבוטח.

2. הנתבעת הינה מי שביטחה את הרכב בביטוח חובה תקף ועל כן היא זו שחבה בפיצוי התובע בגין הנזקים אשר נגרמו לתובע בתאונה.

3. התובע פנה לביטוח הלאומי לקביעת דרגת נכותו:-

   • ביום 16/2/16 התייצב התובע בפני ועדה רפואית, הפוסק היה ד"ר אנדרי הישנו, מומחה בתחום האורתופדי, אשר בדק את התובע.

     התובע התלונן על כאבים בצוואר ובגב העליון, לפי הרישום בפני הועדה עמדו דו"ח מד"א, דו"ח מיון וכן "כרטיס רפואי".

     הועדה בדקה ומצאה כי קיימת רגישות במישוש עמוד השדרה הגבי וחלק עליון של עמוד השדרה המתני, ישנה רגישות גם בעמוד השדרה הצווארי וכי תנועות הצוואר מלאות אם כי מעט כאובות.

     בסיכום הועדה קיבלה את חוות דעתו של הנוירוכירוג כי לא נותרה נכות (היו תלונות על כאבי ראש וסחרחורות), קבעה כי אין נכות מבחינת הצוואר וכי קיימת נכות זמנית למשך חצי שנה של 20% בציינה כי קיים רישום שלושה שבועות לאחר התאונה לגבי הצוואר הגב והכתף.

   • עם תום הזמניות, התייצב התובע בשנית בפני ועדה רפואית ביום 10/8/16, גם הפעם היה הפוסק ד"ר אנדרי הישנו.

     בפני הועדה נרשם כי עמדו "פרוטוקול הועדה הקודמת ומצורפיו", הועדה מציינת כי בבדיקה היא מצאה "רגישות במישוש בעמ"ש גבי חצי התחתון אין רגישות צווארית ומותנית. התנועות מלאות בצוואר. מסוגל לשבת במיטה עם רגליים ישרות וידיים לאמצע שוקיים. אין חוסר נוירולוגי. בכפיפה בעמידה ידיים לאמצע שוקיים." (ההדגשה שלי – י.ב.)

     הועדה קובעת כי אין נכות צווארית, כפי שקבעה בישיבה הקודמת, וכי מבחינת גב עליון נקבעת הנכות בשיעור 10% לפי סעיף 37 (6) (ב) הדן ב"הגבלות תנועה בעמוד השדרה הגבי בצורה בינונית או קשה".