ת"א 6116-11-13

לפניי בקשה למתן סעד זמני.

1. המבקשים הם תושבי הישוב אלון שבות. התביעה הוגשה לכתחילה נגד המשיבה 1 שהיא אגודה שיתופית המנהלת חלק משטחי הישוב ואשר פעלה לקידום פרויקט לבניית שכונת מגורים בישוב במסגרתו נבנה ביתם של המבקשים. בתביעה עתרו התובעים לצווי עשה ולסעדים כספיים נגד המשיבה 1. הרלבנטי לענייננו הוא טענת המבקשים כי המשיבה 1 לא קיימה את חובתה לפתח גבעה מסוימת הנמצאת בצד הדרום מערבי של הפרוייקט ("הגבעה") בקרבה לבית המבקשים. בשל כך – זו טענת המבקשים – הגישה לביתם של המבקשים אינה אפשרית אלא באמצעות 22 מדרגות תלולות ובאופן המקשה על גישתם של מבוגרים, נכים או עגלות תינוק. בהקשר זה עתרו המבקשים בתביעה לצוות על המשיבה 1 להשלים את פיתוח הגבעה וליצור גישה לשכונה דרך כביש סלול שיבטיח גישה נוחה לגורמים כאמור.

2. ביום 7.4.15 הגישו המבקשים בקשה דחופה למתן צו זמני נגד המשיבה 1. בבקשתם טענו כי בפועל הם עושים מזה זמן רב שימוש בשביל עפר בצד הגבעה על מנת להגיע לביתם ולהחנות את רכבם בסמוך לו ("שביל העפר"). הבקשה הוגשה על רקע דרישות שקיבלו המבקשים מיו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה ובהמשך מהוועד המקומי, בשם המועצה האיזורית גוש עציון, לחסימת שביל העפר.

3. ביום 28.4.15, נוכח הצהרת המשיבה 1 בדיון שהתקיים כי היא איננה בעלת הדין הנכונה וכי לא היא הפועלת לחסימת שביל העפר, הודיעו המבקשים שאינם עומדים על הבקשה.

4. זמן קצר לאחר מכן שב הועד המקומי והודיע למבקשים על הכוונה לחסום את שביל העפר. נוכח האמור, שבו המבקשים והגישו בקשה דחופה למתן צו מניעה זמני שהופנתה הפעם גם כלפי הועד המקומי אלון שבות – הוא המשיב 2, וגם כלפי המועצה האיזורית גוש עציון, היא המשיבה 3. בד בבד ביקשו המבקשים לתקן את כתב התביעה על דרך של צירופם של משיבים אלה כנתבעים בגדרה.

5. דיון בבקשה התקיים היום.