סלמאן נ' חביב נופל ואח'

1.עסקינן בתביעה למתן פסק דין הצהרתי בדבר זכויותיו של התובע במקרקעין בשטח של 1877 מ"ר, הידועים כחלקה 24 בגוש 12198 מאדמות אעבלין (להלן: "המקרקעין").

המקרקעין הם ביעוד חקלאי.

בכך לא תם סיפור המעשה – התובע, כפי שנראה להלן, קיבל את המקרקעין במתנה מאחיו הנתבע 11 (להלן: "נסר") ביום 18.1.1982. הוא לא רשם הערת אזהרה על עסקת המתנה ואף לא העביר הזכויות במקרקעין על שמו עד היום. עקב כך, וכפי שנראה להלן אירעה "תאונה משפטית" (ע"א 2643/97 גנז נ' בריטיש וקולוניאל חברה בע"מ פד"י נז(2) 385 - 5.2.2003) – (להלן: "הלכת גנז"), בכך שהנתבע 10 (להלן: "יאני") רכש ביום 27.7.15 את חלקיהם של הנתבעים 6-9 במקרקעין (625 מ"ר), חלק מיורשי הבעלים הרשום, שעזבונו הוא נתבע מספר 1 (להלן: "חביב").

במסגרת תובענה זאת נברר גם מה גורל העסקאות הנוגדות דלעיל - עסקת המתנה הראשונה מחד גיסא מול עסקת הרכישה השניה מאידך גיסא, ואיזו עסקה להעדיף. יודגש כי העסקה השניה טרם הסתיימה ברישום.

רקע

2.חביב היה הבעלים הרשום של המקרקעין (רישום לאחר הסדר מקרקעין) החל מיום 24.12.1947 (ראו נסח רישום מקרקעין מיום 26.7.15 שהוגש וסומן נ/4).

3.חביב נפטר ביום 3.3.1977 (סעיף 4 לסיכומי הנתבעים 6-9). יורשיו על פי דין הם ילדיו, אשר הם הנתבעים 2-6, וכן בן נוסף שנפטר ביום 25.10.1990 ששמו ג'ואד (להלן: "המנוח ג'ואד").

יורשיו על פי דין של המנוח ג'ואד הם בניו הנתבעים 7-9, נכדיו של חביב.

מכאן כי יורשיו על פי דין של חביב הם הנתבעים 2-9.

4.ביום 3.9.15 נרשמו זכויותיו של חביב במקרקעין על-שם יורשיו, כדלקמן (כעולה מנסח רישום מקרקעין מיום 8.1.17 שצורף כנספח 8 לת/1):

על שם כל אחד מהנתבעים 2-6 – 1/6 חלקים (סך הכל 5/6);

על שם כל אחד מהנתבעים 7-9 – 1/18 חלקים (סך הכל 1/6).

5.ביום 24.8.1969 מכר חביב לנסר את המקרקעין בהתאם ליפוי כח נוטריוני בלתי חוזר שהעתקו צורף כנספח 5 לת/1 (להלן: "עסקה א' ").

אקדים ואומר כי לא הוכח על ידי התובע שעסקה א' דווחה למיסוי מקרקעין (אתייחס לנקודה זו גם להלן).

ביום 18.1.1982 קיבל התובע במתנה את המקרקעין מאחיו נסר בהתאם ליפוי כח נוטריוני בלתי חוזר שהעתקו צורף כנספח 6 לת/1 (להלן: "עסקה ב' ").

הוכח כי עסקה ב' דווחה למיסוי מקרקעין ביום 22.2.1982 (צורף כנספח 7 לת/1 אישור מס רכישה לעסקה זו).

6.אין מחלוקת כי לאורך השנים לא נרשמו הערות אזהרה – לא לטובת נסר (בגין עסקה א') ולא לטובת התובע (בגין עסקה ב').