ת"א 61102-06-17 פרנקל נ' רוטמן

המשיבה הגישה תביעה כנגד המבקש בגין אי תשלום שכר טרחת עו"ד עבור ייצוג בהליך משפטי. המבקש טוען כי יש להורות על העברת הדיון בתביעה לבית משפט השלום בחיפה או בעכו בשל היעדר סמכות מקומית.

טענת המבקש היא כי מקום מגוריו ועסקיו הוא בנהריה. עוד טען כי ההתקשרות עם המשיבה היא התקשרות טלפונית וכן התקיימה פגישה נוספת בעיר חיפה טרם התקשרות הצדדים. ההליך המשפטי שבו ייצגה המשיבה את המבקש התנהל בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה.

לטענת המשיבה מתקיימת החלופה הקבועה בתקנה 3(א)(3) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984: "המקום שנועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות".

לטענת המשיבה בפסיקה נקבע כי יש להחיל את הדין המהותי [רע"א 6920/94 לוי נ' פולג, פ"ד מט()2 731 (1995)] ובענייננו חל סעיף 44(א) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג - 1973 (להלן "חוק החוזים"), הקובע כי "חיוב שלא הוסכם על מקום קיומו, יש לקיים במקום עסקו של הנושה, ואם אין לו מקום עסק - במקום מגוריו הקבוע".

מאחר שהמבקש והמשיבה לא הסכימו על מקום לקיום החוזה, הרי שיש לקבוע שמקום הקיום הוא משרדה של המשיבה בתל אביב . ועל כן בית משפט השלום בתל אביב הוא בעל הסמכות לדון בתביעה.

לאחר שבחנתי את הבקשה וטענות הצדדים אני סבורה כי הדין הוא עם המשיבה. אין להתעלם בהקשר זה מהעובדה שיפוי הכח בחתימת הנתבע נחתם לטובת עורכי הדין במשרדה של התובעת השוכן בתל אביב. ויודגש , לא הוצגה בפני על ידי המבקש אסמכתא לכך שהצדדים הסכימו על מקום כלשהו לקיום החוזה .

בנסיבות אלו ובשים לב לכתובת משרדה של התובעת גם בתקופת ההתקשרות בין הצדדים , יחול סעיף 44(א) לחוק החוזים חלק כללי..מכאן שבית משפט זה הוא בעל הסמכות לדון בתביעה על פי החלופות הקבועות בסדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984.

הבקשה להעברת הדיון לבית משפט השלום בחיפה או בעכו – נדחית.