ת"א 6104-06-14 אפקטיב ניהול תיקי השקעות בע"מ ואח' נ' סיגמא ניהול תיקים בע"מ ואח'

זוהי בקשה שהוגשה על ידי הנתבעות בהליך העיקרי (להלן: "המבקשות") להורות למשיבות להפקיד בקופת בית המשפט ערובה להוצאות המבקשות, להבטחת תשלום סכומי הוצאות ושכר טרחת עו"ד שייפסקו לחובתן בתיק זה, כאשר הסכום שצוין על ידי המבקשות כערובה לא יפחת מ- 300,000 ש"ח גובה שכר טרחת עו"ד והוצאות ניהול התיק בו יישאו המבקשות לצורך ניהול ההגנה בתביעה שהוגדרה על ידי המבקשות כתביעה הזויה.

כן עתרו המבקשות לבית המשפט להורות על עיכוב ההליכים בתביעת המשיבות עד להפקדת ערובה להוצאות וכן לחייב את המשיבות בשכר טרחת בקשה זו.

המשיבות הוסיפו וטענו כי מדובר בתביעה הזויה, חסרת כל בסיס, שהינה חלק ממסע נקמה צפוי ומתוכנן כנגד המבקשות, כפי שאיים, התריע ואף ביצע בפועל מנהל המשיבות, מר מיכאל רביב, כנגד המבקשות, משלא צלח להשתלט על המשיבות. עם כישלונותיו של רביב להשתלט על המבקשת פתח הוא במסע נקמה שכלל תלונה חסרת בסיס לרשות לניירות ערך, פרסום דברי בלע, הגשת תביעות חסרות שחר ועילות כנגד גורמים שונים, טענות שנדחו גם על ידי הרשות לניירות ערך וגם על ידי בית המשפט ואף גרמו למבקשות הוצאות מיותרות.

המבקשות טוענות שהמשיבה 1 הינה חברה פרטית השקועה בחובות כבדים שעומדות נגדה עשרות תביעות המתבררות בבתי המשפט בהיקף של מיליוני שקלים, שבעליה נמצאים תחת הסדר נושים ו/או הינם חייבים מוגבלים באמצעים, ואין כל ערובה ליכולתה לשלם את הוצאות המבקשות במידה והתביעה תידחה.

גם המשיבה 2 לטענת המבקשות מצויה בחובות כבדים ואין ברשותה בכלל נכסים ובעניין זה מביאות המבקשות ציטוט מתוך סעיף 67 לתביעת המשיבות: "מעשים נפסדים אלו הביאו להתמוטטות כלכלית של התובעות ושל מנהלן...".

עוד הוסיפו וטענו המבקשות שהמשיבות אינן חברות פעילות, אין להן הכנסות. למשיבה 1 חובות כבדים, תיקים פתוחים בהוצאה לפועל וכנגד הבעלים של המשיבות נפתח תיק הוצאה לפועל וזה טרם שילם את כל ומלוא חובותיו לנושים תחת הסדר הנושים והוא מצוי תחת התחייבויות ומגבלות חמורות עד לתום ביצוע הסדר הנושים שטרם הושלם, אין למשיבות כתובת קבועה למעט כתובתו הפרטית של מר רביב, שתי המשיבות אינן מגישות דוחות לרשם החברות ואינן משלמות אגרות לרשם החברות ועוד כהנה וכהנה טענות כנגד המשיבות.

לבסוף טענו המבקשות כנגד סיכויי התביעה שאינם גבוהים בלשון המעטה, תביעה שאין לה כל בסיס במציאות, תביעה שבגינה הוגשו טענות מקדמיות על ידי המבקשות לרבות טענת התיישנות, העדר כל עילת תביעה, דחיית תביעות רבות שהוגשו על ידי המשיבות או על ידי בעל השליטה בהן, קביעות על ידי בתי משפט שונים בדבר חוסר אמינות גרסת הבעלים של המשיבות (קביעות כב' הש' פלפל בת"א 2053/08 וקביעת כב' הש' ברון בה"פ 715/08).

בתגובה שהוגשה על ידי המשיבות ביקשו אלה לסתור את הטענות שהועלו על ידי המבקשות, ציינו שהחברות הינן חברות פעילות ולהן זכויות במיליוני שקלים אצל צדדים שלישיים, הוסיפו וטענו שמדובר בניסיון לחסום את דרכן של המשיבות לגבות מהמבקשות את שמגיע להן, טענו שלמשיבה 1 יש חשבון בנק פעיל שמוגדר כחשבון של עסק גדול, שהשעבודים הרשומים ברשם החברות הם ישנים והיסטוריים, שלא נמחקו עד כה בגלל העדר רלוונטיות, הוסיפו וטענו שהבעלים של המשיבות אינו חייב מוגבל באמצעים, אין לו עיקולים או מגבלות כלשהן, הוא סיים לשלם את חובותיו במסגרת הסדר הנושים והסדר הנושים סיים למעשה את הליכי פשיטת הרגל של מנהל המשיבות וכל המגבלות בעניינו הוסרו. עוד טענו המשיבות שאין נגדן תיקי הוצאה לפועל פתוחים וביחס לתביעות שהוגשו כנגד משיבה 1 אלה הוגשו בפרשה אחת, הדיון בהן אוחד והן הוגשו גם כנגד חברה אחרת וכנגד חברת הביטוח של המשיבה 1, חברת הראל ביטוח. המשיבה 1 התגוננה מפני תביעות אלה "ולא ברור כלל שהמשיבה 1 עצמה, להבדיל מחברת הביטוח שלה, תחויב בתשלום כלשהו לתובעים".

באשר לתיק ההוצאה לפועל כנגד מר רביב, זה נפתח בגין חיובו בהוצאות על סך 56,000 ש"ח בהליך שהוגש עליו ערעור לבית המשפט העליון שטרם נדון ובמסגרת הערעור הפקיד מר רביב סך של 30,000 ש"ח כערובה להוצאות בערעור, עובדה שלטענת המשיבות מלמדת על יכולתו הכלכלית של מר רביב.

המשיבות ביקשו להדגיש כי זכות הגישה לערכאות היא זכות יסוד המעוגנת מימים ימימה בשיטת המשפט בישראל וכי בית המשפט לא ינעל את שעריו בפני בעל דין אלא מטעמים מיוחדים וכבדי משקל, כאשר המבקשות מנסות למנוע מהמשיבות את יומן בבית המשפט. כן הוסיפו המשיבות וציינו שמדובר בתביעה מבוססת היטב הנשענת על שורת הסכמים בין הצדדים.

לאחר הגשת תגובת המשיבות, הוגשה תשובה לתגובה על ידי המבקשות ובמסגרתה נטען שתצהירו של מר רביב הינו תצהיר שקרי בעליל בכל הנוגע לתיק פשיטת הרגל שהתנהל כנגדו, הוסיפו וטענו שמר רביב מסובך עמוקות בהסדר נושים, בעיקולים, בחובות ובמגבלות. כן נטען כי מר רביב לא צירף כל ראיה לכך שהסדר הנושים הסתיים, כי ייתכן והמסמך מטעם הכנ"ר אשר צורף לתצהירו הוא מזויף שהרי הוא נוגד את הסדר הנושים, לא התבקש הפטר על ידי החייב עצמו ובמקרה הטוב מדובר בטעות וצו כינוס הנכסים לא בוטל על ידי בית המשפט. בנוסף נטען כי המשיבות אינן חברות פעילות, לא הגישו דוחות למס הכנסה או לרשם החברות. הטענה בדבר אי מחיקת השעבודים ברשם החברות בשל העדר רלוונטיות הן טענות חסרות כל היגיון. אין למשיבות כל זכויות אצל צד ג' לא במיליוני שקלים ולא בשקלים בודדים, ההיפך הוא הנכון, מר רביב חויב בהוצאות בגין נקיטת הליכים ולמעט אישור על פתיחת חשבון בנק שבמסגרתו הופקדו סכומים לא משמעותיים בעליל, אין כל ראיה לכך שקיימת פעילות פיננסית או עסקית משמעותית.

לאחר הגשת תשובת המבקשות לתגובה, וסמוך למועד הדיון שנקבע, הוגשה על ידי המשיבות, באופן חריג ולא מקובל, בקשה להגשת תצהיר משלים של מר רביב כאשר לתצהיר זה צורפו נספחים בהיקף של כ-90 עמודים, כאשר לטענת המשיבות יש הצדקה להתיר להן להגיש את התצהיר המשלים משום שהתשובה לתגובה מכילה עובדות רבות שאינן נכונות ומחייבות התייחסות של התובעים טרם הדיון שיערך בעניין.