ת"א 60879-09-16

1.התובעת, ילידת 1965, עותרת לחייב את הנתבעת בנזקי גוף שנגרמו לה כתוצאה מנפילה ביום 26.10.14 ברחוב שבתאי לוי בחיפה, שעה שביקשה לחצות את הכביש ועברה מהמדרכה את הכביש ונתקלה בשפת מדרכה שהייתה שבורה / סדוקה והיוותה מכשול.

2.התובעת פנתה לקופת חולים למחרת התאונה לאחר שהבחינה שרגלה התנפחה, היא נבדקה ונמצא כי היא סובלת מנקע בקרסול שמאל. רגלה נחבשה.

התובעת צירפה תעודות מחלה לשמונה ימים ואישור על קבלת ארבעה טיפולי פיזיותרפיה עם הטבה.

לטענתה, בגין ימי אי הכושר הפסידה שכר של כמה מאות שקלים והוציאה הוצאות נסיעות לקבלת טיפולי פיזיותרפיה.

3.הנתבעת מכחישה את האירוע, לחילופין טוענת כי מדובר בהפרש גובה מינימלי של אבני השפה ולכל היותר קילופים שנוצרו מבלאי טבעי במקום שאינם מהווים מפגע.

לחילופי חילופין וככל שבית המשפט ימצא כי קיימת אחריות יש להטיל אשם תורם בשיעור משמעותי בשל העובדה שמדובר במכשול מינורי אל מול העובדה שהתובעת מכירה היטב את הדרך, הואיל וזו הדרך מעבודתה לביתה והואיל ועליה לשים לב לאן היא הולכת והתאונה ארעה בשעות שאינן שעות חשכה.

4.הצדדים ביקשו לקבל פסק דין על דרך הפשרה לפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט, ללא פירוט והנמקה.

5.לאחר ששמעתי את הצדדים, עיינתי בתמונות מקום התאונה והמפגע הנטען, בתיעוד שהוגש לרבות תלושי משכורת ולאחר ששקללתי את שאלת האחריות / אשם תורם של התובעת, מצאתי להשית פיצוי בסך 7,000 ₪ על הנתבעת.

6.אשר על כן, אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך 7,000 ₪. הנתבעת תשפה את התובעת באגרה ששולמה עם פתיחת התיק ותישא בשכ"ט עו"ד בסך כולל של 1,430 ₪.

לאור סיום התיק בדרך זו בישיבת קדם משפט ראשונה, אני מורה על פטור מיתרת אגרה.