ת"א 60858-01-15 חכמון נ' יובב

בפניי בקשת התובע לחייב את הנתבע להשיב תשובות טובות יותר לשאלון שנשלח אליו במסגרת תביעה שהוגשה מכוח חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן: "החוק") ומכוח פקודת הנזיקין [נוסח חדש], התשכ"ח-1968 (להלן: "הפקודה"). התביעה הועמדה על סך של 100,000 ₪.

רקע כללי

התובע הוא פעיל ציבור תושב כסלון. עד לאחרונה שמש כחבר הועד המקומי של המושב ומזכיר הועד המקומי. הנתבע אף הוא תושב המושב. ביום 9.9.2014 שלח הנתבע מכתב אל מבקר המועצה האיזורית מטה יהודה, אשר העתקו נשלח גם אל ראש המועצה, היועצת האישית לראש המועצה, והיועצת המשפטית למועצה. במכתב הלין הנתבע על כך שהתובע משמש גם כמזכיר הועד בשכר וגם כחבר הועד. התובע לא מכחיש כי כך אכן היה וכי לאחר שמבקר המדינה פנה אליו הוא התפטר מתפקידו כמזכיר הועד המקומי.

עוד נכתב במכתב, בין היתר, כי התובע "מבצע את תפקידו בצורה לקויה ביותר בלשון המעטה" וכי הוא נותר בתפקידו בשל קיומה של קואליציה חמולתית, כי התובע מנהל את הועד המקומי באמצעות איומים ואלימות מילולית, וכי החלטות התובע ופעולותיו מסבות למושב ולאגודה נזקים רבים בתחומים הכלכלי, החברתי-תרבותי והמנהל התקין ופוגע אנושות באמון התושבים וביכולת המושב להתפתח. כן נכתב כי "התנהגות התובע חורגת מרשלנות פושעת ולכן, מן הראוי, להעביר אותו מכל תפקיד ציבורי מנהלי".

בגין מכתב זה הוגשה התביעה, שכן לטענת התובע משלוח המכתב מהווה פרסום לשון הרע כמשמעו בחוק.

הנתבע אינו מכחיש ששלח את המכתב לנמענים המפורטים לעיל. יחד עם זאת, לטענתו אין מקום לחייבו בפיצוי התובע, משום שעומדות לו ההגנות הקבועות בחוק, בין היתר, בשל כך שפרסום התלונה היה לרשות המוסמכת לקבל תלונות על התובע ולחקור בעניין, בשל כך שהדברים שנכתבו אינן אלא הבעת דעה על התובע במסגרת תפקידו הציבורי, בשל קיומו של עניין אישי כשר, ובשל כך שדבריו הינם דברי אמת, שנאמרו בתום לב.

השאלון והתשובות לו

המחלוקת בין הצדדים נוגעת לרלוונטיות שבמספר שאלות בשאלון, ולגבי חובתו של צד להשיב תשובות לשאלות שהתעוררו בעקבות תשובות שנתן לשאלון.

להלן נתייחס לטענות אחת לאחת.