ת"א 60731-07-14 מועצה אזורית יואב ואח' נ' (1939) בע"מ ואח'

בקשה לסילוק של התביעה שכנגד שהגישה המשיבה כנגד המבקשת על הסף, מפאת התיישנות ולחילופין, מפאת שיהוי קיצוני בהגשתה.

התיישנות – טענות הצדדים

המבקשת טוענת להתיישנות מכוח סעיף 5 לחוק ההתיישנות, תשי"ח- 1958 (להלן: "חוק ההתיישנות") אשר זוהי לשונו:

"5.התקופה שבה מתיישנת תביעה שלא הוגשה עליה תובענה (להלן – תקופת ההתיישנות) היא –

(1)בשאינו מקרקעין – שבע שנים;..."

לטענתה התביעה שכנגד הינה במהותה תביעת השבה במסגרתה נתבעת השבתו של התשלום הראשון ששילמה המשיבה למבקשת במסגרת ההסכם שנחתם ביניהן בחודש אוגוסט 2000, תשלום אשר שולם ביום 16.08.01 קרי, לפני כ- 13 שנים, תקופה החורגת מתקופת ההתיישנות, ועל כן דין התביעה שכנגד להידחות מפאת התיישנות.

המשיבה אינה חולקת על האמור לעיל אך מפנה לסעיף 4 לחוק ההתיישנות אשר קובע חריג לסעיף 5 לחוק ההתיישנות כדלקמן:

"בתובענה על תביעה שלא התיישנה או שהתיישנה אך לא נטענה נגדה טענת התיישנות, לא תישמע טענת התיישנות נגד קיזוז באותה תובענה ולא נגד תביעה שכנגד, כשהיא והתביעה שבאותה תובענה נושאן אחד או כשהן נובעות מאותן נסיבות."

לטענת המשיבה יש להחיל את סעיף 4 לחוק ההתיישנות מאחר ומדובר בתביעה ובתביעה שכנגד אשר נושאן אחד וכן מאחר ושתי התביעות נובעות מאותן הנסיבות. לטענת המשיבה מדובר בנושא אחד לשתי התובענות, שכן ביסוד שתי התובענות עומד ההסכם שנחתם בין הצדדים באוגוסט 2000 ובמסגרת בירורן תידון שאלת חוקיותו של ההסכם בהקשר של היבט מסוים וקונקרטי, היינו, האם הייתה המבקשת רשאית לגבות תשלום מהמשיבה עבור הסכמתה לשינוי גבולותיה המוניציפאליים. המשיבה מציינת, כי במסגרת התביעה הראשית עותרת המבקשת לחייב את המשיבה לשלם לה את התשלום השני והשלישי שנקבעו בהסכם ובמסגרת התביעה שכנגד עותרת המשיבה להשיב לה את התשלום הראשון שנקבע באותו הסכם.