ת"א 6067-12-12 פלג נ' התאגיד המנהל של המאגר לביטוח רכב חובה("הפול")

הצדדים הגישו תחשיבי נזק לצורך מתן הצעה.

קראתי את תחשיבי הנזק ואין ספק שהושקעה בהם עבודה מקיפה ורצינית על ידי שני הצדדים הראויים להערכה.

השאלה האם ניתן לתת הצעה על בסיס התחשיבים וזאת לא רק לאור הפערים הבלתי נתפסים בין עמדות הצדדים באופן שהתובע מעמיד את נזקיו בסכום של 4,386,026 ₪ (ולצרכי החישוב מעמיד את הסכום לפיצוי על גבול סמכותו של בית משפט שלום 2.5 מליון ₪) שעה שהנתבעת טוענת כי התביעה נבלעת בתגמולי המל"ל בסך של 267,748 ₪.

הצדדים חלוקים על הנכות התפקודית וזה מובן בתיק זה ואולם עיקר העיקרים של המחלוקת לטעמי הוא שאלת בסיס השכר שיש לחשב את הפיצויים לתובע ביחס להפסדי ההשתכרות בעבר ובעתיד.

התובע מסביר את עמדתו בתחשיב וטוען כי יש לחשב לתובע שהינו ספר עצמאי במקצועו שכר על בסיס שילוש השכר הממוצע במשק.

הנתבעת לעומת זאת טוענת ובעניין זה אף הגישה חוות דעת של רואה חשבון אבי זמל שניתח את הכנסותיו של התובע.

הנתבעת טוענת כי הפעלת תקנה 15 על ידי המל"ל בנסיבות העניין היתה שגויה לחלוטין והכנסותיו של התובע המחושבות על ידה, הינה בשיעור של 1,339 ₪ לשנה.

כלומר לתובע לטענתה לא היו כמעט הכנסות עובר לתאונה.

פערים שכאלה בהתייחסות לבסיס השכר אינם מאפשרים לתת הצעה וכל הצעה שתנתן על ידי לא יהיה בה ממש.

משכך, אני נמנע מלתת הצעה וקובע ישירות את התיק להוכחות.

הייתי מציע להתרכז בהוכחות בעיקר, דהיינו שאלת הנכות התפקודית (לאור התאונה שעבר התובע לאחר תאונה זו), בסיס השכר כמובן שהוא מבחינתי לב העניין והצורך בעזרת צד ג'.