בלק נ' נוראלי

1.הורתה והולדתה של התביעה המונחת בפני, בהגשת שיק לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל. בהמשך, ניתנה לנתבע רשות להתגונן מפני התביעה, לאחר שנידונה התנגדותו, ובדיון שהתקיים ביום 15.9.14, נקבע התיק לשמיעת הראיות, ליום 8.6.15.

2.בבקשה שהוגשה מטעם התובע ביום 16.2.15, עתר התובע להקפיא את ההליכים, לאחר שבמועד סמוך קודם לכן, התקיים דיון, בתיק המתנהל בבית משפט השלום בת"א (כב' השופט עודד מאור), בין הנתבע כאן (התובע בתיק בת"א), לבין מקס אנקונינה, אשר הוא זה שהסב את השיק נשוא התביעה, לידי התובע. במסגרת התיק המתנהל בת"א הוסכם, שההליך המתנהל בין הנתבע לאנקונינה, יועבר לבוררות בפני עו"ד אלטלף ובין היתר, יוקפאו ההליכים בתיק דנן. לבקשת התובע צורף פרוטוקול הדיון שהתקיים בבית-המשפט השלום בת"א, המבטא את ההסכמה הנ"ל.

כתוצאה מכך, בהחלטה מיום 17.2.15 עוכבו ההליכים בתיק דנן. יחד עם זאת, מאחר והתביעה דנן לא הועברה לדיון בפני הבורר, ובשים לב לעובדה כי מדובר בתיק שנפתח בשנת 2011, נותר על כנו מועד ההוכחות שנקבע לחודש יוני 2015, והצדדים התבקשו למסור לתיק ביהמ"ש עדכון בדבר הליכי הבוררות והצורך בקיום הדיון.

3.סמוך למועד ההוכחות, ביום 29.4.15, נמסר עדכון מטעם התובע בדבר התנהלות הליכי הבוררות, וכתוצאה מכך, בהחלטה מאותו מועד, נדחה מועד ההוכחות ליום 26.10.15.

4.לאחר שהוגשו מספר בקשות מטעם התובע, ביום 21.10.15 עתר התובע להפסיק את התובענה דנן, בין היתר, לאור הסכמת הצדדים בהליך שהתנהל בבית-המשפט בת"א, לעכב את ההליכים כאן, עד לסיום הליכי הבוררות. במסגרת טיעוניו בע"פ ציין התובע אף את העובדה, כי באופן אישי יש לו עניין בגביית השיק, המהווה חלק משכר טרחתו, אולם קיימת הסכמה שלא להתקדם עם ניהול ההליך הזה כל עוד לא הסתיימה הבוררות, וקיומו של ההליך כאן עלול לחשוף אותו לטרוניות (אם לא חמור מכך) מצד אנקונינה.

5.ב"כ הנתבע התנגד לבקשה להפסקת התובענה. לטענתו, הליכי הבוררות רחוקים מסיום, ימשכו עוד זמן רב, ועל כן אין טעם בדחיית הדיון דנן, תוך שמנגד, לנתבע אינטרס ממשי שהתביעה דנן תידון ותוכרע.

ב"כ הנתבע ציין, הן בתגובתו מיום 21.10.15 והן במסגרת טיעוניו בפני בית-המשפט בעל-פה, כי מר אנקונינה, אשר הינו הנתבע בהליך בת"א, וצד בהליכי הבוררות, איננו צד בתיק דנן, ואף התובע, אינו צד בהליכי הבוררות. לטענתו, חושש אנקונינה מהקביעות בתיק דנן, אשר עשויות להשליך על הליכי הבוררות, וזהו הבסיס לבקשה להפסקת התובענה.

ב"כ הנתבע דייק וציין עוד, כי השיק נשוא התביעה דנן איננו חלק מן התביעה המתנהלת בין הנתבע לאנקונינה, ולא יגבה פעמיים. עוד טען, כי הפסקת התובענה תביא לכך שתקופת ההתיישנות תתארך, כך שמורא הדין יכביד על מרשו תקופה ארוכה. כמו כן טען, כי למרשו נגרם נזק בדמות הוצאות ניהול ההליך דנן.

משכך, בהעדר טעם ממשי להפסקת ההליך דנן, ביקש ב"כ הנתבע לדחות את הבקשה להפסקת התובענה, לחילופין לחייב את התובע בהוצאות כבר עתה, ולחילופין להתנות את חידוש התביעה בתשלום הוצאות, בסכום משמעותי.