ת"א 60612-12-15 בטחיש נ' חברת מי עדן

לפני בקשת הנתבעת (להלן-"המבקשת") למחיקת סעיפים מתצהירי עדות ראשית שהוגשו מטעם התובע (להלן-"המשיב"), תגובת המשיב לבקשה ותשובת המבקשת.

לטענת המבקשת, סעיפים בתצהירים מטעם המשיב כוללים אמירות שאינם בידיעתם האישית של המצהירים וכן אמירות שהן בבחינת הרחבת חזית והוספת פלוגתאות. לפיכך, לגישת המבקשת, יש למחוק סעיפים אלה מן התצהירים.

עובדות שאינן מידיעה אישית

תקנה 521 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, קובעת כי "תצהיר יהא ערוך בגוף ראשון, מחולק לסעיפים ומכיל רק עובדות שהמצהיר יכול להוכיחן מתוך ידיעתו הוא...". מכאן ברי, כי המצהיר בגדר תצהיר עדות ראשית בהליך העיקרי, אינו יכול להעיד עדות שמיעה, סברה, עניין שבמומחיות, לפי מיטב אמונתו (הנושא האחרון מותר רק בהליך ביניים) ועוד.

• בסעיף 27 לתצהיר המשיב נכתב כדלהלן: "על פי מיטב ידיעתי ואמונתי המשטחים שסיפקתי לנתבעת מצויים ברשותה והיא עשתה ועושה בהם שימוש......". משכל הסעיף מבוסס על תחילתו, דהיינו, על מיטב ידיעתו ואמונתו של התובע, אין לו מקום בתצהיר ויש למחוק אותו.

   

• בסעיף 36 לתצהיר המשיב נכתב במשפט השני (שורה 2 מילה שלישית מהסוף) כדלהלן: "למיטב ידיעתי גם היתה אסיפת עובדים בחדר האוכל של המפעל ויריב שפירא המנכ"ל טען בפני כל העובדים שאני עשיתי מעשים פליליים שקשורים להונאה ותרמית." משהאמירה בכללותה מתבססת על מיטב ידיעת המצהיר, אין לה מקום בתצהיר ויש למחוק המשפט האמור ממנו.