ת"א 60607-01-13 לקס ואח' נ' פרידהיים ואח'

בפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין מיום 18.8.16, לפיו על המבקשת להשיב למשיבה סכומים ששילמו המשיבה ובעלה המנוח לפרעון משכנתא שנטלה אימה של המבקשת. על פי פסק הדין, השבת הסכומים האמורים, ופרעון יתרת המשכנתא, הם תנאי לקיום חיובה של המשיבה להעביר את רישום הבעלות בדירה על שם המבקשת.

ביום 6.10.2016 נתתי החלטה לפיה לאחר הגשת הערעור אינני מוסמכת עוד לעכב את ביצוע פסק הדין, אולם לאחר שהמבקשת הסבה תשומת ליבי לתיקון בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, לפיו בית המשפט שנתן את פסק הדין מוסמך ליתן החלטה בבקשה שהוגשה לפני הגשת הערעור, אני מבטלת את החלטתי מיום 6.10.16, ודנה בבקשה לגופה.

המבקשת טוענת שיקשה עליה לבצע את פסק הדין בטרם תועבר הדירה לבעלותה, שכן היא נדרשת לקחת משכנתא לצורך ביצוע פסק הדין, והיא מבקשת לשעבד לשם כך את הדירה. המבקשת מוסיפה וטוענת שלא ייגרם למשיבה כל נזק כתוצאה מעיכוב ביצוע פסק הדין, שכן ממילא הדירה הרשומה על שמו של בעלה המנוח, והיא מהווה בטוחה טובה לקיום פסק הדין.

מנגד, טוענת המשיבה כי קיומו של פסק הדין הכספי הוא זכות מוקנית בידה, ורק במקרים חריגים ייעתר בית המשפט לבקשה לעכב פסק דין כספי. המשיבה חולקת על טענת המבקשת לפיה אין בכוחה לבצע את פסק הדין, ומצביעה על כך שבד בבד עם הדירה המדוברת כאן ירשה המבקשת עוד שתי דירות, וכספים נוספים.

בתשובתה, מצביעה המבקשת על כך שמדובר במקרה חריג, שכן דירתה ממילא רשומה על שם המשיבה עד לביצוע פסק הדין.

הצדדים לא הרחיבו טיעוניהם באשר לסיכויי הערעור, ונוכח התוצאה אליה הגעתי, אף אני לא אעשה כן.

אכן, כטענת המשיבה, "כאשר מדובר בחיוב כספי, הנטייה היא שלא לעכב את ביצוע פסק הדין" (ר' א. גורן, סוגיות בסדר הדין האזרחי, (מהדורה 12, 2015), עמ' 1117). המבקשת לא טענה ולא הראתה שאם יבוצע פסק הדין, ויבוטל בערעור, יהיה קשה להחזיר המצב לקדמותו. לכאורה די בכך על מנת לדחות את בקשתה.

"ואולם, נקבע לא אחת כי אבן הבוחן העיקרית בבחינת בקשה לעיכוב ביצוע היא סוגיית 'מאזן הנוחות'" (ע"א 7116/14 הועדה המקומית לתכנון ובניה הרצליה נ' יהודה, פסקה 7 וההפניות שם (19.1.2015)). כרגיל, כאשר מדובר בחיוב כספי, שיקולי מאזן הנוחות מובילים לתוצאה של דחיית בקשה לעיכוב ביצוע, שכן ביצוע פסק הדין אינו יוצר מצב בלתי הפיך." (ע"מ 8129/15 עיריית מודיעין-מכבים-רעות נ' ניר שדה (14.01.2016)).

בשיקולי מאזן הנוחות רשאי בית המשפט להביא בחשבון גם את עלות ביצוע פסק הדין עבור הצד שחויב בביצועו (עיין שם). המשיבה שבפני לא טענה שייגרם לה נזק עקב עיכוב הביצוע, מעבר לעצם חלוף הזמן. בהקשר זה ראוי להוסיף כי

" על דרך הכלל ערעורים נדונים בבית משפט זה בפרק זמן קצר יחסית כך שמדובר בעיכוב ביצוע חלקי לפרק זמן שאינו צפוי כעיקרון להיות משמעותי." (ע"א (מחוזי ירושלים) 62946-03-15 מדינת ישראל נ' יהודה גליק (03.05.2015))

במקרים בהם לא נראה שעיכוב הביצוע יגרום נזק למשיבה, והסכום שעיכובו מבוקש הינו בלתי מבוטל עבור המבקשת, האיזון ייעשה באמצעות עיכוב ביצוע חלקי (ר' למשל ע"א 1276/15 בירי בראשי עבודות עפר פיתוח ותשתית וכבישים (1987) בע"מ נ' מע"צ- החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ (23.06.2015)).

לפיכך אני מורה על עיכוב ביצוע חלקי, באופן שהמבקשת תעביר למשיבה את מחצית הסכום כעת, והמחצית השניה תעוכב עד לאחר הכרעה בערעור.

ניתנה היום, ח' תשרי תשע"ז, 10 אוקטובר 2016, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: