ת"א 60516-06-14 בנפיט טכנולוג'יס 2010 (א.ד.ר) בע"מ נ' וי אם וור ישראל בע"מ ואח'

מבוא

1. לפני בקשת התובעת (להלן: "התובעת/המבקשת") להורות לנתבעים (להלן: "הנתבעים/המשיבים") להעביר לה מסמכים אותם דרשה ולא קיבלה וכן להשיב לשאלות ספציפיות עליהן לא השיבו, בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות").

2. התובענה עוסקת בעיקרה בהסתמכות התובעת, בהיותה אינטגרטור בעבר ובהווה של הנתבעת 1, על מצגים שהציגו לה הנתבעים, בהם התבקשה התובעת בינואר 2013 על ידי הנתבעת 1 באמצעות הנתבעים 2 -3, להקים מתווה לעסקת ELA מול חברת נייס בתמורה להטבות כספיות נלוות להוצאת העסקה אל הפועל. התובעת השקיעה לטענתה משאבים רבים בהתווית העסקה עבור הנתבעת 1 שכללו מאות שעות עבודה בניתוח צרכי נייס, פגישות מול נציגי נייס, מציאת פתרונות מורכבים לצרכיה ועוד. שלבי התהליך לוו בשת"פ מלא מצד המשיבים. בין היתר התובעת התייעצה עם המשיבים בנוגע לאסטרטגיית המכירה מול נייס והעבירה למשיבים הצעות מחיר טרם העברתם לנייס תוך המתנה לאישורם וראתה במשיבים בעלי ברית השותפים להשגת מטרה משותפת. ביוני 2015 לערך לאחר סיום חלקה של המבקשת בהתווית העסקה ולאחר שהמשיבים קיבלו ממנה את שבקשו, מודרה המבקשת מהעסקה ללא קבלת תמורה והתברר לה כי עסקת ה-ELA נחתמה למול חברת EMC, שהינה חברת האם של המשיבה 1 ואילו חברת ארו, שהינה המפיץ של המשיבה 1 וחברת האם שלה ,מתפקדת כגורם מממן בעסקה. המבקשת אינה יודעת באיזו קונסטלציה נחתמה עסקת ה-ELA, היינו האם במעורבות אינטגרטור אחר או האם המשיבה 1 או חברה הקשורה אליה שימשה כאינטגרטור בעסקה, מה תפקיד EMC וארו בעסקה, מה טיב יחסי המשיבה 1 ו-EMC ועוד. מכל מקום, למרות המאמצים אותם השקיעה התובעת כאמור, היא לא זכתה בסיכומו של יום בשכר לעמלה.

3. בתאריך 23.3.15 ניתנה החלטת ביהמ"ש לגילוי מסמכים ועיון בהם, כמו גם למשלוח שאלונים ומענה להם. המבקשת ציינה, כי עמדה בצו ביהמ"ש בתאריך 8.4.2015 וכך גם נהגו הנתבעות אלא שהאחרונים העבירו תצהיר גילוי מסמכים מתחמק ותשובות לשאלון שהן חסרות ומכאן הבקשה.

הבקשה

4. הבקשה מתייחסת לחמישה נושאים שכולם לטענת המבקשת רלוונטיים להליך המשפטי והם:

א. המסמכים והנתונים נשוא עסקת ה-ELA. לטענת המבקשת היא אינה יודעת כאמור באיזו קונסטלציה נסגרה עסקת ה-ELA. לפיכך ביקשה בדרישת גילוי המסמכים, סעיף 2.6, את מסמכי עסקת ה-ELA ולרבות תכתובות שהוחלפו בין הצדדים טרם חתימת העסקה, הסכמי ה-ELA, טיוטות להסכמים וכן כל מסמך אחר הקשור לעסקה.

  המשיבים טענו שעסקינן במסמכים חסויים שכן הינם מכילים סודות מסחריים אלא שהמשיבים לא הוכיחו, כך המבקשת, מהם הסודות המסחריים עליהם הם מבקשים להגן. מעבר לכך, אפילו המסמכים הקשורים לעסקת ה-ELA הינם בגדר סוד מסחרי אין לראותם ככאלה לאור מערכת יחסי האמון שבין הצדדים לאורך כל עסקת ה-ELA מול נייס וזאת לאחר שהמבקשת חשפה בפניהם הכול. ומעבר לכך, אפילו עסקינן בסוד מסחרי, יש להפעיל את סעיף 23 לחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999 (להלן: "החוק") ולאפשר, עפ"י שיקול דעת ביהמ"ש, חשיפת אותם מסמכים עפ"י תנאים אותם יקבע ביהמ"ש.

המבקשת הדגישה, כי אלה המסמכים החשובים והרלוונטיים ביותר בתיק, מה גם שיש לחושפם על מנת שלא להקנות יתרון דיוני פסול למשיבים שכן המבקשת עצמה העבירה מסמכים ובהם סודות מסחריים שלה ושל צדדים שלישיים למשיבים והשחירה את אותם סודות מסחריים. בכל מקרה המבקשת אינה מתנגדת לחתום על מסמך סודיות ככל שתידרש באופן שהמסמכים ישמשו אותה רק לצרכי ההליך.

ב. המידע אודות מערכת היחסים שבין חברת EMC לבין המשיבה 1 וחברת האם שלה. במסגרת שאלות 4.3, 4.8, 4.9 ו- 4.10 התבקשו המשיבים לפרט מהם אחזקותיה של חברת EMC במשיבה 1, ובחברות האם שלה, מה הקשר שבין חברת EMC לחברת VM, האם יש לחברת EMC זכות למנות דירקטורים ב- VM ומהם מנגנוני השליטה בהם שולטת EMC בחברת VM ובחברות הבת שלה אלא שהנתבעים בתצהיר התשובות טענו, כי הדרישה לא רלוונטית ומכבידה.

כך גם בסעיף 2.7 לדרישה לגילוי מסמכים דרשה המבקשת, כי המשיבים יעבירו לעיונה את ההסכמים שנחתמו בין VM ל- EMC במסגרתם רכשה EMC מניות ב-VM. על כך השיבו הנתבעים, כי הדרישה אינה רלוונטית ולכן היא נדחית.

לטענת המבקשת יש להעביר הסכמים אלה כמו גם להשיב על שאלות 4.3, 4.8, 4.9 ו-4.10 לשאלונים שכן הם רלוונטיים ביותר לתביעה היות שיש חשיבות אדירה לקשר הקיים בין המשיבה 1 או מי מחברות האם שלה לבין חברת EMC, שכן ברור, כי אם היה למשיבה 1 אינטרס כלכלי שחברת נייס תבחר בחברת EMC לתפקד האינטגרטור של העסקה, או אם יתברר כי לחברת EMC קיימת יכולת להשפיע על ההחלטות והפעולות של המשיבה 1, הרי שיש לעניין זה משמעות אדירה כלפי המבקשת וכלפי הגינות הליך בחירת האינטגרטור שיבצע את העסקה.

ג. מידע אודות המימונים של חברת EMC בהתייחס למימון העסקה. בשאלה 4.1 לשאלון, נתבקשו הנתבעים לפרט מה היו הקשיים המימוניים בהם נתקלה חברת EMC בקשר למימון העסקה, והשיבו, כי השאלה אינה רלוונטית למחלוקת הנדונה. לטענת המבקשת, האופן שבו בוצעה העסקה והשחקנים שנטלו בה חלק, הינם קריטיים ביותר לצורך הכרעה בתביעה, היות והמשיבים העלו בכתב הגנתם, כי "ארו" שימשה כגוף המממן של העסקה, וזאת בשל קשיים מימוניים בהם נתקלה חברת EMC במימון העסקה. טענה זו הינה טענה עובדתית הדורשת הוכחה.

המבקשת הדגישה, כי תכניתה של המשיבה 1 היתה כי ארו תשמש כ"אינטגרטור" בעסקה בדרך של מימון העסקה ובכך למעשה תוציא את העסקה לפועל ללא שהיא נדרשת לשלם לתובעת את התמורה לה הינה זכאית ולכן שאלה זו רלוונטית, מה גם שהקשיים המימוניים צוינו בכתב ההגנה ולכן הם רלוונטיים.

ד. תנאי התשלום עבור עסקת ה-ELT שהושגו עבור חברת EMC. בשאלה 4.2 לשאלון, נדרשו הנתבעים לפרט מה היו תנאי התשלום, והשיבו כי היא לא רלוונטית, מכבידה, טרדנית וקנטרנית. לטענת המבקשת, אובדן העסקה והתמורות הכספיות הנלוות אליה הינה הסוגיה המהותית והרלוונטית ביותר בתביעה ולא ברור מדוע היא מכבידה. לפיכך ביקשו מענה לשאלה בצירוף מסמכים נלווים לרבות ההצעה הזוכה של חברת EMC.

ה. תכתובות שהוחלפו בין עובדי הנתבעת 1 בינם לבין עצמם בקשר לעסקת ה-ELT ובקשר למבקשת. בס' 2.2 ו-2.3 לדרישה לגלוי מסמכים דרשה המבקשת להעביר לעיונה תכתובות אלה. המשיבים טענו, כי התכתובות אינן רלוונטיות וחלקן חסויות היות והן מכילות סודות מסחריים של המשיבה 1 ושל גורמים שלישיים. לטענת המבקשת דווקא בתכתובות אלו יתכן שיש כדי להביא לחשיפת האמת.