ת"א 60436-03-14 גבאי נ' עיריית חיפה

1.ביום 31.3.2014 הגיש התובע, יליד 1988, תביעה נגד הנתבעת (להלן: העירייה) לפיצוי נזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, בתאונה שהתרחשה ביום 6.7.2007 בחוף קריית חיים.

בכתב התביעה תוארו נסיבות הפגיעה ותוצאותיה: במועד התאונה שיחק התובע בכדורגל, יחד עם חבריו, בחוף הים, ובמהלך המשחק נתקלה רגלו באבן גדולה שהייתה מונחת על המגרש, ומכוסה בחלקה בחול. כתוצאה מהפגיעה נפל התובע כשהוא נאנק מכאבים. מאוחר יותר אובחן כי לגליל אצבעות רגלו השמאלית נגרם שבר. עוד צוין כי התובע עבר תכנית טיפולית אורתופדית, ועל אף שנטל משככי כאבים, הוא המשיך לסבול כאבים עזים. מאדם שמח הפך התובע לאדם עצבני, התקשה לבצע פעולות שגרתיות המצריכות פעילות גופנית, ונאלץ להיעזר בצד שלישי לביצוען.

התביעה הוגשה נגד העירייה, אשר - לטענת התובע - התרשלה, כבעלת המקרקעין, באחזקת המגרש, ואיפשרה למבלים בחוף הים לעשות שימוש במגרש על אף המפגע שנמצא בו. נטען לקיומן של כל רכיבי עוולות רשלנות מצד העירייה.

2.בכתב הגנה כפרה העירייה בתיאור התאונה ובעצם התרחשותה. נטען כי התובע מנוע מהוכחת כל עניין שברפואה, מאחר ולא צרף לכתב התביעה חוות דעת רפואית. עוד נטען כי התאונה נגרמה עקב רשלנותו של התובע, אשר לא שיחק במגרש כפי שאדם סביר היה משחק בנסיבות העניין. הוכחש כי מתקיימים רכיבי עוולת הרשלנות, לרבות הנזק הנטען.

3.בישיבת קדם משפט ביום 5.11.2014 התייצב התובע וסיפר על נסיבות התרחשות התאונה. בא-כוח התובע הבהיר כי אינו טוען לקיום נכות, וכי נתבע מהעירייה פיצוי בגין רכיב כאב וסבל בלבד.

4.באי כוח הצדדים הסמיכוני ליתן פסק דין על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר השמעת טיעונים בעל-פה.

5.בישיבה ביום 21.1.2015 השמיעו באי-כוח הצדדים את טיעוניהם, והגישו מוצגים שונים. בא-כוח התובע הגיש תצהיר מיום 1.21.2009 של אלי וחיים מזרחי, בו העידו על התרחשות הפגיעה בעת ששיחקו יחדיו עם התובע בחוף הים (ת/1), טופס הפניה להמשך טיפול, שנערך ביום הפגיעה על-ידי החובש יוסי, בו צוין כי "במהלך משחק כדורגל קיבל מכה חזקה בזרת כף רגל שמאלי" (ת/2), ואישור מחלה מיום 9.7.2007 (ת/3). באת-כוח העירייה הגישה מכתב מיום 19.9.2007 של אגף חופים עירוניים, בו נכתב: "ע"פ הרשום ביומן המרפאה, בתאריך 06.07.2007 בשעה 17:15 הגיע מר גבאי למרפאת חוף ק. חיים. לדבריו, קיבל מכה בזרת רגל שמאל, זאת לאחר שנדחף ע"י משהו במהלך משחק כדורגל" (נ/1), שאלון ותצהיר תשובות לשאלון (נ/3 ו-נ/4). היא אף הפנתה לפסיקה - ע"א 343/74 גרובנר נ' עיריית חיפה, פ"ד ל(1) 141 (1975) וע"א (מחוזי י-ם) 4344/97 כהן נ' עיריית רמת גן (פורסם בנבו, 21.1.1998) - לביסוס טיעונה לפיו לא רובצת על העירייה חובת זהירות לגבי כל אבן הנמצאת בחוף ים ועלולה לפגוע בשוהים בו.

6.לאחר שעיינתי בכתב התביעה, במוצגים, בדברי התובע ובטענות באי-כוח הצדדים, החלטתי לדחות את התביעה.

התביעה נדחית.