ת"א 60421-09-14

לפני שתי בקשות מטעם המבקש בהן דנתי במאוחד. האחת, בקשה למתן צווים להשלמת הליכים מקדמיים (עיון במסמכים; גילוי מסמכים ספציפיים; מתן תשובות לשאלון) והשנייה, בקשה להאריך את המועד להגשת תצהירי עדות ראשית מטעם המבקש עד להשלמת ההליכים המקדמיים.

בין הצדדים מתנהלים הליכים מקדמיים מאז יום 31.12.14 כשהוריתי על גילוי מסמכים הדדי וניתן סד זמנים קצוב להגשת בקשה מקדמית כלשהי ותגובה לה. בקשות מקדמיות הוגשו מטעם המבקש בחלוף המועדים הנזכרים בהחלטתי והמשיבים התנגדו להגשתן.

ביום 14.6.15 התקיימה ישיבת קדם משפט בה נשמעו עמדות הצדדים, ניתנה התייחסות לצורך לנהל את ההליך "בקלפים פתוחים" והוריתי על הגשת טבלה משותפת לפישוט טענות הצדדים בעניין גילוי המסמכים. עוד ניתן צו להגשת תצהירי עדות ראשית.

חרף ההחלטה לפרוטוקול הדיון, הטבלה הנדרשת לא הונחה בפניי עד למועד זה ובין הצדדים עודנה נטושה מחלוקת בדבר גילוי ועיון במסמכים ספציפיים ומענה לשאלון. המבקש עותר למתן צווים בעניין ולהארכת המועד להגשת תצהירי העדות הראשית מטעמו ומנגד, טוענים המשיבים להשתהות בהתנהלות המבקש, כי גילו את המסמכים והעבירו את אלו הנדרשים לעיונו וכי מדובר ב "מסע דיג" אסור. המשיבים מוסיפים ומתנגדים להארכת המועד המבוקשת ומבקשים כי מועד הדיון הקבוע לא ידחה.

ביחס לגילוי ועיון במסמכים, אפנה את הצדדים להחלטה לפרוטוקול הדיון ולהוראה בדבר הגשת טבלה משותפת בעניין. הוראה זו אינה בגדר המלצה. על מנת לסייע לצדדים בתקופת פגרת הקיץ על אף שזו הייתה אמורה להיות מונחת מלפניי זה מכבר - הטבלה תוגש לעיוני בתוך 4 ימים כשימי הפגרה במניין הימים. ת.פ. בחלוף המועד.

ביחס למענה לשאלון, עיקר התנגדות המשיבים נסבה על איחור נטען במועדים, כאשר תגובת המשיבים שותקת לגופן של שאלות. בית משפט זה יושב בדין כערכאה מבררת האמונה על הירידה המתבקשת לחקר האמת. במתח שנוצר בין בירור האמת לבין שמירה דווקנית על כללי הפרוצדורה, קבעו בתי משפט כי: "הפרוצדורה אינה מיטת סדום שבה מקצצים את רגליו או מתיזים את ראשו של בעל-דין כדי להכניסו לתוכה כנכה או כבר-מינן"(ר' ע"א 189/66 ששון נ' קדמה בע"מ, פ"ד כ(3) 477, 479 (1966)). הפרוצדורה אמנם אינה "מיטת סדום", אך גם: "... מזרן סתם אין היא שאתה מקפלו וזורקו ממקום למקום" (ר' ע"א 103/71 נורדיה נ' בכר, פ"ד כו(1) 320, 323 (1972)).

בנסיבות העניין ולנוכח טענות הצדדים, התרשמתי כי ניתן לרפא את הפגם הדיוני הנטען בהשתהות המבקש על דרך שקילת הוצאות הדיון, מבלי לפגוע בחשיבות חקר האמת ושמורות טענות הצדדים לשלב סיכומיהם.

המשיבים ישיבו לשאלון המבקש בתוך 4 ימים, כשימי הפגרה במניין הימים.