ת"א 60360-10-15 בי.או השקעות נדל"ן בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל ואח'

טענות מקדמיות להיעדר יריבות והיעדר עילת תביעה.

רקע

1.חנות ברחוב השומר 4 בחיפה רשומה בפנקס הבתים המשותפים כחלקת משנה 4 בחלקה 107 בגוש 10864 (להלן: החנות), בהתאם לצו מיום 28.11.2004 של המפקחת על רישום המקרקעין. הבעלים הרשום של החנות הינה רשות הפיתוח, שמקרקעיה מנוהלים על-ידי הנתבעת מס' 1 (להלן: רמ"י), שטחה הרשום הינו 20.25 מ"ר, ולה מוצמד גג בטון בשטח זהה. בשנת 1962 מסרה רמ"י לנתבעת מס' 2 (להלן: עמידר) את ניהול החנות, וזו פרסמה בשנת 1999 מכרז למכירתה. בעקבות המכרז, מכרה רשות הפיתוח, באמצעות עמידר, את החנות לברק אסף, וכעבור שנים אחדות הוא מכר אותה לאילן הורן (להלן: הורן). הורן, מצידו, מכר לתובעת ביום 20.3.2014 את החנות.

2.ביום 15.9.2015 הנפיקה עמידר לתובעת "אישור זכויות", על-פיו התובעת הינה בעלת הזכויות בחנות. באישור נכתב כי הוא "מתייחס אך ורק לחלק המבונה המקורי שנמכר לדייר", כי "לגבי הנתונים על השטח הצמוד לחלק המבונה, אם קיים, יש לקבל מבעל הקרקע" וכי "אין באישור זה משום אישור לגבי שינויים מבניים או תכנוניים שנעשו לגבי הנכס המקורי כאמור מטה".

3.ביום 26.5.2014 פנתה התובעת לאגף לרישוי ופיקוח על הבניה בעיריית חיפה בבקשה לחבר את החנות למים וחשמל. בתשובת עוזר מנהל האגף מיום 10.6.2014 נכתב כי אין אפשרות לאשר חיבורי מים וחשמל לחנות "מאחר והנכס הינו חריגת בניה". במענה לפניית התובעת, אישרה עמידר במכתב מיום 26.8.2014 כי בחנות לא בוצעה כל תוספת בניה מאז שנת 1962, וכי "לפי רישומי עמידר, הדייר שהחזיק בנכס בשנות הששים היה טוברי אברהם בבית מלאכה בשטח 18.56 מ"ר". במענה לפניה נוספת של התובעת, באמצעות בא-כוחה, אל האגף לרישוי ופיקוח על הבניה, השיב עוזר מנהל האגף כי בעוד שעל-פי היתר בניה שטח החנות הינו כ-10 מ"ר, במציאות שטחה כפול.

ביום 4.8.2015, הוא המועד בו נדחה ערר של התובעת על החלטת הוועדה המקומית לתכנון ובניה חיפה שלא לחבר את החנות למים וחשמל, פנה בא-כוח התובעת לרמ"י ולעמידר בדרישה לפיצוי ולהתחייבות לשאת בעלויות הכרוכות בהוצאת היתר בניה לחנות. משלא נענתה, הגישה התובעת ביום 29.10.2015 את התביעה הנוכחית.

כתב התביעה

4.התובעת הגישה תביעה נזיקית, בגין רשלנות ומצג שווא רשלני, בה נטען כי הנתבעות, כבעלים של המבנה בו מצויה החנות וכמי שמנהלות אותו באופן בלעדי ואף רשמו אותו כבית משותף, נושאות באחריות לנזקים שנגרמו לתובעת כתוצאה מחריגת בניה שבגינה מסרבת הרשות המקומית לחבר את החנות למים ולחשמל. עוד נטען כי הנתבעות לא מסרו להורן ולתובעת מידע אשר ממנו ניתן ללמוד כי החנות נבנתה באופן לא חוקי או ללא היתר בניה, וכי בעת השלמת העסקה קיבלה התובעת "אישור זכויות" מאת עמידר. נטען כי הנתבעות נהגו ברשלנות כאשר לא מסרו את המידע אודות מצבה החוקי של החנות, והסתירו מידע אשר היה ברשותן או אשר היה עליהן לדעת אודותיו ולמסרו לכל מי שרוכש את החנות. עוד נטען כי כתוצאה ממצג השווא הרשלני שהן הציגו נגרמו לתובעת נזקים שונים. לפיכך נתבעו סעד כספי בסך 97,000 ₪ וסעד של צו עשה, שיורה לנתבעות לפעול על חשבונן להוצאת היתר בניה כדין לפי הוראות הוועדה המקומית לתכנון ובניה.