ת"א 6033-08-11 טיב שתיל בעמ נ' עמר ואח'

הצדדים ופתח דבר

התובעת היא חברה המשווקת זרעים ושתילים לחקלאות. התובעת עתרה לחיוב הנתבעים בתשלום בגין סחורה, שסופקה להם ותמורתה טרם שולמה.  ביום 19.12.11 ניתן נגד הנתבעים 2 ו-5 פסק דין בהעדר הגנה. התביעה, ככל שהיא נגעה לנתבעים 3 ו-4, נמחקה. בנסיבות העניין, נותר לדון ולהכריע בעניינה של הנתבעת 1 (להלן – הנתבעת). טענות התובעתהנתבעים 1, 2 ו-3 ניהלו ביחד עסק לגידול שתילים (להלן – העסק). העסק נוהל במשק מס' 161 במושב עמיעוז, שהזכויות בו רשומות על שמה של הנתבעת (להלן – המשק). במסגרת ניהול העסק הזמינו וקיבלו הנתבעים 1-3 סחורה מהתובעת. הנתבעים 1-3 סרבו לשלם את התמורה עבור חלק מהסחורה שסופקה להם ע"י התובעת. הנתבעת אחראית - באופן אישי - לתשלום תמורת הסחורה, שעה שהיא זו שניהלה את העסק – הרשום על שמה, והיא זו שקיבלה לידיה את השתילים מהתובעת. הנתבעת ידעה, כי הנתבעים 2-3 או מי מטעמם רוכשים סחורה מהתובעת עבור העסק. השתילים נשתלו במשק של הנתבעת. קרקעות המשק עובדו על ידי הנתבעת. בהמשך מכרו הנתבעים 1-3 את הגידולים לצדדי ג', והנתבעת קיבלה לידיה את כספי התמורה, שהתקבלו ממכירות אלו, וזאת באמצעות הנתבעים 2-3 או מי מטעמם.  התובעת עותרת לחייב את הנתבעת, מחמת עשית עושר ולא במשפט, שעה שמכרה את היבולים לצדדי ג' ואת תמורת המכירה שלשלה לכיסה. הנתבעת ידעה, כי הנתבעים 2 ו-3 פעלו כשלוחים שלה ורכשו עבור העסק המשותף, הרשום על שמה של הנתבעת, סחורה מהתובעת לאורך תקופה ארוכה.  התובעת עותרת לחייב את הנתבעת בסך כולל של 86,711 ₪: סך של 85,309 ₪ בגין קרן החוב וסך נוסף של 1,402 ₪ בגין הפרשי ריבית והצמדה.  טענות הנתבעתהנתבעת מכחישה, כי היתה אי פעם לקוחה של התובעת. הנתבעת מעולם לא התקשרה עם התובעת – לא באופן ישיר ולא באופן עקיף. הנתבעת מעולם לא ניהלה עסק משותף עם הנתבעים 2 ו-3. בתקופה הרלוונטית עבדה הנתבעת כשכירה בגן ילדים. שכרה שולם באמצעות שיק אותו היתה פורעת, מאחר שאין לנתבעת חשבון בנק פעיל. הנתבעת מעולם לא הזמינה אצל התובעת שתילים או זרעים לחקלאות – לא במישרין ולא בעקיפין.  ככל שהוזמנה סחורה מהתובעת, היא הוזמנה ע"י הנתבעים 2 ו-3. הכרטסת, תעודות המשלוח וחשבוניות המס המצורפות לכתב התביעה לא יכולות לשמש ראייה מאחר ואלה הוצאו ללא ידיעתה או הסכמתה של הנתבעת, אלא רק בשל העובדה, שהיא בעלת הזכויות במשק. הנתבעת איפשרה לבנה – הנתבע 2 – להשתמש באדמות החקלאיות של המשק לצורך גידולים שונים, אך אין לה ולא היתה לה מעורבות כלשהי בפעילות החקלאית העסקית של בנה במשק..  דיון והכרעהיתרת החובנראה כי אין מחלוקת בין הצדדים ביחס לעצם קיומו של חוב לתובעת ואף לא ביחס לגובהו של אותו חוב. הנתבע 2 – מר אילן עמר, מי שזומן לעדות מטעמה של הנתבעת, מאשר את קבלת הסחורה, שהתמורה בגינה לא שולמה, כנטען על ידי התובעת, וכך העיד בפני (עמ' 20 לפרוטוקול, שורות 14-15 ושורות 29-30): "ש. אני מפנה אותך לסעיף 6 לתצהירך. אני מבין שאתה מאשר את קבלת הסחורה?ת. כן....ת. ... לא הכחשתי שהוא נתן לי שתילים, הוא כן נתן לי". זאת ועוד. פרט להכחשה גורפת וסתמית בכתב ההגנה, גם הנתבעת לא מכחישה את טענות התובעת ביחס לסחורה שסופקה ותמורתה לא שולמה. הנתבעת לא העלתה טענות כלשהן בעניין זה. היא לא טענה דבר נגד טענות התובעת ביחס לכמות השתילים שסופקה או ביחס לכמות השתילים שתמורתם לא שולמה ואף לא ביחס לתקופה בגינה טוענת התובעת, כי במהלכה סיפקה את השתילים למי מהנתבעים.  בנסיבות העניין נראה, כי יש לקבל את טענות התובעת ביחס לקיומו של חוב הנטען ולגובהו. ממילא נותר לדון רק בטענות התובעת ביחס לאחריותה של הנתבעת לשאת בתשלום החוב האמור.  אחריות הנתבעת לפרעון החובאין מחלוקת, כי הנתבעת היא הבעלים של המשק. עוד אין מחלוקת, כי במועדים הרלוונטיים נוהל העסק במשק, ולשם סיפקה התובעת את הסחורה שתמורתה לא שולמה. הוצגו בפני אינדיקציות רבות לכך, שהעסק במשק נוהל על שמה של הנתבעת. התובעת הציגה את רשימת העובדים הזרים, שעבדו במשק, והיו רשומים – במועדים הרלוונטיים - על שמה של הנתבעת. הנתונים הוצגו באמצעות תעודת עובד ציבור, הערוכה בידי גב' פאני פאינה גלר – ראש ענף בלשכת באר שבע של רשות האוכלוסין וההגירה (תעודת עובד הציבור נסרקה לתיק האלקטרוני במסגרת "הודעה לבית המשפט" ביום 15.1.13 וכן כנספח ח לתצהיר עדותו של מר משה עמר). עיון בתעודת עובד הציבור מלמד, כי בין השנים 2001 ועד 2007 נרשמו על שמה של הנתבעת 9 עובדים זרים. דבר זה מעיד על פעילות חקלאית במשק, שנעשתה תחת שמה של הנתבעת.  עוד בהקשר זה יש להפנות למכתב מטעם מימי הנגב בע"מ – אגודת המים של מושבי הנגב ולכיש. למכתב מצורף דו"ח צריכת מים של הנתבעת במשק (נספח י לתצהיר עדותו של מר משה עמר). מהאמור שם נראה, כי נוצלו במשק מכסות מים, כאשר צריכה זו, שנעשתה על ידי הנתבעת, מעידה על פעילות חקלאית של הנתבעת במשק. התובעת הציגה עוד, תעודת עובד ציבור מטעם המוסד לביטוח לאומי, סניף באר שבע, שנערכה ע"י מר עמרם כהן (נספח ה לתצהיר עדותו של מר משה עמר). מתעודת עובד ציבור זו נלמד, כי הנתבעת מופיעה ברישומי הביטוח הלאומי כעובדת עצמאית החל משנת 1963 ועד 31.3.2007. הדבר מגובה גם במכתב שהעבירה הנתבעת עצמה לביטוח הלאומי (נספח ד לתצהיר עדותו של מר משה עמר) במסגרתו מצהירה הנתבעת, כי "סגרתי את עיסוקי כעצמאית מ- 31.3.2007 כמו כן בתאריך זה סגרתי את תיקי כמעסיקה. אבקש לסגור תיקי כעצמאית מתאריך זה". עוד צויין באותה תעודת עובד ציבור, כי הנתבעת דווחה על העסקת עובדים בן 11/2004 ועד 02/2007 כולל עבור תושב חוץ ותושב ישראל. הנתבעת בדיווחיה אלו מאשרת, למעשה, קיומו של עסק, המנוהל על ידה, שבמסגרתו מועסקים עובדים. זאת בתקופה בה סופקה הסחורה, שתשלום תמורתה נתבע עתה, כפי שעולה מתעודות המשלוח וחשבוניות המס, שהוצגו בפני. כמו כן, כנספח ו לתצהירו של מר משה עמר צורף מכתבו של מר רמי סבג, גובה ראשי ברשות המיסים. שם מצויין, כי בתקופה שמיום 6.12.78 ועד ליום 22.12.08 היתה היתה הנתבעת רשומה באיחוד העוסקים של "עמי עוז מושב עובדים".  עוד הציגה התובעת, דו"חות של האגודה השיתופית עמיעוז (נספח ז לתצהיר עדותו של מר משה עמר). התובעת הפנתה בדוחו"ת אלו להתייחסות בענין "התחשבנות מע"מ" שם נזכרו "שתילי וזרעי ירקות", כאשר בגין תשלומי המע"מ ששולמו במסגרת רכישות אלו, בגינם הזדכתה הנתבעת על תשלומי מע"מ. עוד מופיעים בדו"ח פעילות משק כללית: "טיפול לתאילנדים", "מים", "ניילון", "חומרים זבלים דשנים" ועוד פרמטרים הקשורים לתפעול כללי של המשק, והכל על שמה של הנתבעת. יצויין, כי העיד בפני בנה האחר של הנתבעת, מר יגאל עמר, המשמש כיו"ר ועד מושב עמיעוז. מדבריו עולה, כי אילו רצה בכך, היה יכול אילן לדווח בעצמו, ולא היה שם צורך להעביר את הדיווחים אודות פעילות המשק דרך הכרטיס של הנתבעת (עמ' 21 לפרוטוקול, שורות 28-29). העולה מן הדברים, כי העברת הדיווח דרך הכרטיס של האם ועל שמה של האם, מעיד על כך שמדובר בפעילות, שבה היתה האם מעורבת. אכן, גם מר יגאל עמר, לא ידע להסביר פשר ביצוע הדיווחים דרך הכרטיס של הנתבעת ועל שמה (עמ' 21 לפרוטוקול, שורה 30 – עמ' 22 לפרוטוקול, שורה 1). שני עדים נוספים, שהעידו מטעם הנתבעת, היו מר תמיר בוארון ומר אבי אזולאי. עדים אלו אישרו בעדותם בפני, כי אין הם יודעים דבר על אופן ניהול העסק במשק (עמ' 22 לפרוטוקול, שורות 22 – 26; עמ' 23 לפרוטוקול, שורות 3 – 10). ממילא אין כל ראייתי בעדותם ואין בעדויות אלו כדי להוות תימוכין כלשהם לטענות הנתבעת. פרט לאמור לעיל, מצאתי גם תימוכין לטענות התובעת ביחס למעורבותה של הנתבעת - בפועל - בניהול העסק, ולא באופן פורמאלי בלבד: מר מוריס משה עמר, מנהל ובעל המניות בתובעת, העיד בפני, כי חלק ממכירות השתילים נעשו בתאום עם הנתבעת עצמה (עמ' 11 לפרוטוקול, שורות 22-28): "יש לי את התובעת. אני מנהל בפועל וגם בעל המניות הבלעדי. אני מכרתי שתילים לרינה עמר. אני דיברתי איתה כמה פעמים בטלפון. יש לי 1,600 לקוחות, אני לא אמור להכיר כל אחד ואחד. הייתי במשק שלה, ראיתי אותה באחד ההזדמנויות כשהורדתי את השתילים אליה. היא לא צריכה להעמיס שתילים. היא בעלת המשק, איתה דיברתי ותיאמתי להוריד שתילים, איתה תיאמתי היכן להוריד אותם. רינה עמר שילמה לי בשיקים שלה שנשלחו למשתלה שלי. את החשבוניות הוצאתי ברובם הגדול על שם רינה עמר ובחלקם על אילן עמר". עדות זו לא נסתרה ולא הופרכה, אלא אף קיבלה חיזוק בעדותו בפני של מר אשר עמר, תימוכין נוספים לטענות התובעת ניתן למצוא בעדותו בפני של עד הנתבעת, מר אשר עמר. המדובר באחיו של מנהל התובעת - מר משה עמר, ומי שעבד אצל התובעת כמשווק במועדים הרלוונטיים. מר אשר עמר זומן לעדות, כאמור לעיל, מטעם הנתבעת, וזאת כדי "לשפוך אור על מהות הקשר העסקי בין אילן עמר לתובעת" (עמ' 23 לפרוטוקול, שורה 27). אלא, שעדותו של מר אשר עמר תומכת דווקא בגרסתה של התובעת. מר אשר אמר אישר, כי הנתבע 2, מר אילן עמר, אמר לו שיש לרשום את כל הזמנות הסחורה על שמה של הנתבעת (עמ' 30 לפרוטוקול, שורה 20 – עמ' 31 לפרוטוקול, שורה 7): "ש. מה אתה יכול לספר לי על הלקוח הזה (אילן עמר – נ"ש)? ת. אני יודע שהוא בא בהתחלה וביקש הרבה הזמנות. פעם ראשונה שסיפקנו את החשבוניות, אז הוא אמר מה פתאום מה אתה רושם על השם שלי, הכל זה אמא שלי, אני מנהל עבודה. אמרתי לו עד סוף שנה שיהיה ככה והוא אמר שלא, והכל זה אמא שלו. הוא חזר על זה כמה פעמים.ש. אתה היית מוציא חשבוניות?ת. לא. הודעתי למשרד שלא אילן הבעל בית, והבעל בית זאת אמא שלו.ש. אתה אמרת להנהלת חשבונות למחוק את אילן עמר ולרשום את רינה עמר?ת. כן.ש. אתה קיבלת הסכמה מרינה עמר?ת. אני פגשתי אותה מתחת לעץ הקטן.ש. אתה פגשת אותה או משה?ת. אולי גם משה פגש אותה.ש. שניכם פגשתם אותה מתחת לעץ?ת. יש לה שולחן מתחת לעץ ושאלתי אותה אם אפשר לשבת שם היא אמרה שכן, ושאלתי אם היא יודעת שזה על השם שלה והיא אמרה שכן, שהיא בעל הבית. אולי גם משה היה שם....ש. אתה אומר שבמקרה שלך האישור של רינה ניתן שאתה היית שם?ת. אני זוכר את זה בוודאות, מתחת לעץ שדיברתי איתה והיא מסרה לי שהיא בעלת הבית". ושוב נדגיש, כי מדובר דוקא בעדות של עד מטעם הנתבעת, והוא זה שאומר, כי הוא זוכר בוודאות, כי הנתבעת טענה בפניו, "שהיא בעלת הבית". מר אשר עמר אישר עוד, כי אחיו – מר משה עמר – היה נוהג לבקר לעיתים במשקים אליהם סופקה הסחורה (עמ' 30 לפרוטוקול, שורות 10-17). הדברים תומכים, כאמור, בעדותו של משה עמר בפני, שצוטטה לעיל, ולפיה ביקר במשק, ופגש בנתבעת, כאשר חלק מהקשר העסקי התנהל ישירות אל מול הנתבעת.  מעורבותה של הנתבעת בפעילותו העסקית במשק עולה גם ממותג ת/2, הסכם עליו חתומה הנתבעת ביחד עם בנה, אילן עמר, ולפיו מכרה בית רשת במשק, שהיה בבעלותה, כאשר הסכם זה נחתם ביום 6.11.12.  מכל האמור לעיל נראה, כי לא זו בלבד, שהנתבעת לא עמדה בנטל המוטל עליה, ולה הוכיחה, כי הפעילות העסקית במשק נוהלה על ידי אילן עמר, וכי לנתבעת לא היתה כל מעורבות בפעילות זו. נראה, כי הוכח היפוכו של דבר, כי הנתבעת היתה מעורבת בפעילות העסקית, שהתנהלה במשק, כאשר לא רק שפעילות זו התנהלה על שמה של הנתבעת, אלא הנתבעת אף נטלה בה חלק פעיל. סיכוםלנוכח כל האמור לעיל, התביעה – ככל שהיא נוגעת לנתבעת – מתקבלת במלואה. הנתבעת תשלם לתובעת סך 86,711 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה, 3.8.11, ועד התשלום המלא בפועל. כמו כן, הנתבעת תשא בהוצאות התובעת בסך 2,400 ₪ ובשכ"ט ב"כ התובעת בסך 13,890 ₪, והכל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. חיובי הנתבעת עפ"י פסק דין זה הינם ביחד ולחוד עם חיובי הנתבעים 2 ו-5 בפסה"ד מיום 19.12.11. ניתן היום, ט' ניסן תשע"ו, 17 אפריל 2016, בהעדר הצדדים.  

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: