פלוני נ' עירית קרית מוצקין

בפני תביעה לקבלת פיצויים בגין נזקי גוף, מכוח פקודת הנזיקין [נוסח חדש].

רקע וטענות הצדדים בקצרה

1. התובע יליד 1973, תושב קרית מוצקין, תכשיטן ומשבץ יהלומים במקצועו. ביום 26.5.2017, בשעה 17:00 בערך, יצא מדירתו ברחוב XXX (להלן: הרחוב) בקרית מוצקין והתכוון להגיע לבית לקוחה למסור לה תכשיט. התובע יצא מחצר הבניין צעד במדרכה לכיוון רכבו, אשר חנה בחניה מס' 60 ברחוב, בסמוך לבית הכנסת. במהלך הצעדה כאמור, ובטרם הגיע לרכבו, נתקלה רגלו של התובע בבסיס עמוד מתכת גדום אשר היה מכוסה בבטון באופן לא מקצועי ובלט ממפלס המדרכה (להלן: המפגע), וכתוצאה מכך התובע נפל ונפגע בידו השמאלית (להלן: התאונה). במועד התאונה אשתו של התובע הייתה עמו. היא צעדה מאחוריו כי המדרכה צרה.

    

2. בהתאם לתיעוד הרפואי, כתוצאה מהתאונה התובע סבל משבר סגור בראש הרדיוס ביד שמאל. היד גובסה והתובע שהה באי כושר עבודה למשך כחודשיים.

    

3. התאונה הוכרה כפגיעה בעבודה והתובע קיבל מהמל"ל דמי פגיעה עבור 55 ימי היעדרות מעבודה, וכן גמלת נכות זמנית. כעולה מנספחי תחשיב הנזק שהוגש מטעם התובע, גמלת הנכות עמדה על סך של 1,813 ₪ (לתובע נקבעה נכות זמנית בשיעור 10% לתקופה שבין 21.7.2017 עד 31.8.2017). הנתבעת לא הגישה את האישור על גובה דמי הפגיעה ששולמו. אולם, התובע אישר כי קיבל דמי פגיעה עבור התקופה הנ"ל וממסמכי המל"ל שצורפו לתחשיב הנזק שהוגש מטעם התובע, ניתן לראות כי לתובע אושרו דמי פגיעה כאמור (ראו: עמ' 72 בנספחי תחשיב הנזק).

    

4. הוועדה הרפואית של המל"ל קבעה לתובע נכות רפואית צמיתה בעקבות התאונה בשיעור של 5%, בגין ארטריטיס רבמטואידית ניוונית או מכל סוג אחר, ללא השפעה על כושר הפעולה הכללי וללא הגבלה בתנועות. הנכות שנקבעה הותאמה לסעיף 35(1)(א) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן: התוספת לתקנות).

    

5. הצדדים הגיעו להסדר דיוני, אשר קיבל תוקף של החלטה, ולפיו שיעור הנכות הרפואית הצמיתה שנקבע על ידי הוועדה הרפואית של המל"ל, יחייב גם לצורכי התביעה.