ת"א 6032-08 קרופ מרים באמצ' עלמה דיין נ' יציאה צפונית בע"מ ואח'

רקע:

1. התובעת, ילידת 7.4.1951, מבקשת לחייב הנתבעות לפצותה בגין נזקי גוף שנגרמו לה, לטענתה, במהלך עבודתה אצל הנתבעת מספר 1.

2.הנתבעת 1 (להלן:- "הנתבעת"), הינה חברה המשמשת כבית עסק המפעיל מסעדה הממוקמת במתחם תחנת דלק, הייתה, במועד הרלוונטי לתביעה, מעבידתה של התובעת, והנתבעת 2 היא מי שהוציאה פוליסת ביטוח, המכסה אחריותה של הנתבעת כמעבידה של התובעת. הנתבעת 3 הינה הבעלים או המחזיקה של מקרקעין בבאר שבע ועליהם תחנת דלק והנתבעת 4 היא מי שהוציאה פוליסת ביטוח צד שלישי, המכסה אחריותה של הנתבעת 3.

3.התובעת עבדה אצל הנתבעת בתפקיד טבחית ומנהלת המסעדה. התובעת טוענת, כי ביום 23.3.99 בשעה 07:30 הגיעה התובעת לעבודתה ופתחה את המסעדה, בסמוך לשעה 07:45 ניגשה התובעת למשרד הנמצא בתחנת הדלק, בו אוחסנו דברי המאפה אשר התקבלו בשעות הבוקר המוקדמות כאספקה יומית למסעדה. כאשר נכנסה לתוך המשרד, החליקה התובעת בשל משחה חלקלקה לניקוי כלים אשר הייתה מרוחה על הרצפה, התובעת נפלה ונחבלה (להלן:- "אירוע התאונה"). כאשר התאוששה ניגש אליה מנהל התחנה הרים אותה מהרצפה והורה לה לשוב לביתה. משם פונתה התובעת על ידי בתה, הגב' אתי עלמה דיין לחדר המיון בבית החולים סורוקה וקיבלה טיפול ראשוני.

4.הנתבעות 1 ו-2 הכחישו את הנטען בכתב התביעה וטענו כי דין תביעת התובעת נגדן להידחות. הנתבעות 3 ו- 4 טענו, כי נתבעת 3 השכירה לנתבעת את המקום ובהסכם ההתקשרות, התחייבה נתבעת לשאת באחריות ולשפות את נתבעת 3 בגין כל נזק הקשור למסעדה והנובע הימנה, לפיכך שלחו נתבעות 1 ו-2 הודעה צד ג' לנתבעות 1 ו-2.

5. המחלוקת בין הצדדים בדבר שאלת החבות הוכרעה על ידי כב' השופט, סגן הנשיא, אברהם יעקב, בהחלטתו מיום 11/3/05, בה קבע כי נתבעות 3 ו-4 אחראיות לנזק הגוף של התובעת, עוד נקבע כי דין הודעת צד ג' להתקבל, במובן שכל חיוב שיוטל על נתבעות 3 ו-4 ישולם על ידי הנתבעות 1 ו- 2 מכח האמור בסעיף 11 להסכם השכירות ביניהן. עוד נקבע כי אשמה התורם של התובעת עומד על 10%.

כל שנותר להכריע כעת הוא בשאלת גובה הנזק.

6.התיק הועבר לטיפולה של כב' ס. הנשיא השופטת טהר שחף.

עם פרישתה של השופטת שחף לגמלאות, לאחר שהחלה לשמוע את הראיות לעניין הנזק, הועבר התיק לטיפולה של הח"מ. הצדדים הסכימו, כי הראיות שנשמעו לפני כב' השופטת שחף לא תישמענה שנית, אך לאור טיבן של הטענות, כפי שתבוארנה להלן, הוסכם, כי התובעת תחקר פעם נוספת על ידי מותב זה, על מנת שיוכל להתרשם ממנה באופן בלתי אמצעי.

7.התובעת נחקרה ואף נשמעו עדים נוספים, כאשר תוך כדי ניהול ההליך הוגשו בקשות נוספות לשמיעת עדים נוספים, חלקם, בשל גילויין של ראיות חדשות (אף לאחר שניתן צו לסיכומים) וחלקם לאור חילופי באי כחה של התובעת, תוך כדי ניהול ההליך.

הליכים אלו, גרמו להתארכותו של ההליך באופן ניכר, אם כי יאמר, כבר בשלב זה, כי דווקא עובדה זו גרמה במקרה דנן להתבהרות התמונה ולחקר האמת ולכן גם אפשר בית המשפט הבאת הראיות בשלבים מאוחרים של ההליך.