בי.פיקס ואח' נ' מ' ואח'

בקשות נתבעות וצדדים שלישיים לפסיקת הוצאות משפט.

ההליך והטענות 

1. התביעה הוגשה בשל נזקי גוף שנגרמו לתובעת (לטענתה) מכיסא עיסויים (להלן – "התאונה"). הנתבעות 1 – 3, מיוצגות ע"י המבטחת שלהן נתבעת 4, שלחו הודעות למוכרת הכיסא ומנהלה הודעה לצדדים שלישיים.

2. התובעת והנתבעות הגישו חוות דעת מומחים רפואיים בתחום אורתופדי וניורוכירורגי. לאור הפערים בין קביעות המומחים מינה בית המשפט מומחים מטעמו. לבקשת התובעת הופטרה מהגשת חוות דעת מומחה בתחום הנפשי ובית המשפט מינה מומחה מטעמו במימון ביניים של הנתבעות וצדדים שלישיים. לתובעת נקבעו נכויות בתחום הנפשי והאורתופדי. הנכות בתחום נוירו-כירורגי תלויה בקביעת קשר סיבתי. הנתבעות שילמו למומחי בית המשפט שכ"ט בסך 8,580 ₪. הצדדים השלישיים שילמו למומחי בית המשפט שכ"ט בסך 8,580 ₪.

3. התובעת לא הגישה ראיות ולפיכך, בפתח ישיבת ההוכחות, נמחקה התביעה. עד לאותו מועד התקיימו 14 ישיבות קדם משפט.

4. הנתבעות מבקשות לפסוק את הוצאותיהן : תשלום למומחים מטעמן ולמומחי בית המשפט, למשרד חקירות ושכ"ט עו"ד, סה"כ כ – 70,000 ₪. לטענתן מדובר בתביעת סרק הן במישור החבות והן במישור הנזק.

5. לטענת הצדדים השלישיים ההודעה כלפיהם היא הליך סרק. הם מבקשים לחייב את הנתבעות - מודיעות בהוצאותיהם: תשלום חלקם היחסי בשכ"ט המומחים מטעם בית המשפט ובשכ"ט עו"ד בסך 40,000 ₪.

6. התובעת מציינת שמדובר בתאונה לא שגרתית, נקבעו לה נכויות גבוהות ע"י מומחי בית המשפט והמחלוקת ממוקדת בשאלת הקשר הסיבתי. הכנסתה היחידה באה מקצבת נכות כללית, אין לה רכוש והיא מתגוררת בבתי חברים. בנוסף, הסכומים הנדרשים מופרזים.

7. לטענת הצדדים השלישיים אין ולא הייתה להם אחריות על פעולת הכיסא אשר נמכר כ'יד 2' ובהיותו תקין ולא היה מקום למשלוח הודעה לצדדים שלישיים.

דיון