ת"א 60252-12-13 קריאו נ' בן יקר

עניינה של החלטתי בהשלמת פעילותו של כונס הנכסים, עו"ד יוסי לבן, למכירת דירה, וקביעת שכר טרחתו, אישור דו"ח איזון, חלוקת התמורה וחיוב בהוצאות ספציפיות ומס שבח.

1.הדירה מושא ההליך מצויה ברח' בלפור 79 בבת-ים (גוש 7136, חלקה 465/34). בעלי הזכויות בדירה רבים, בעיקר כתוצאה של פיצול זכויות בין יורשים. כיום עומדים מספר בעלי הזכויות בדירה על כ-20. תחילתו ההליך בתובענה שהוגשה בחודש דצמבר 2013 לפירוק השיתוף בדירה ולמינוי עו"ד יוסי לבן – מי שייצג את רוב רובם של בעלי הזכויות בנכס (ובעלי 95% מן הזכויות בה) – ככונס נכסים על הדירה. זאת לצורך השלמת רישום הזכויות בדירה על שם מי שטרם נרשמו בה באורח סדור, מכירתה וחלוקת הזכויות בה. ביום 9.2.14 הסכימו הצדדים, בלא צורך בבירור התובענה לגופה, כי עו"ד לבן ימונה כונס נכסים על הדירה לצורך פירוקה בדרך של מכירתה למרבה במחיר, ולעריכת דו"ח איזון. שכר הטרחה, נקבע (סעיף ז' להודעה), יכלול את פעולתו לפירוק השיתוף ומכירת הנכס ומתן המלצות בקשר לדו"ח האיזון, כפי שיקבע בית המשפט בהתאם לדין ובהתחשב בהיקף הפעולות שננקטו על ידי הכונס.

2.נקצר: עלה בידי הכונס להשלים את מלאכתו, ולא נרחיב בדרך החתחתים שעבר. הדירה נמכרה, תמורת 1,200,002 ₪, והזכויות בה נרשמו כדבעי, אין חולק. ביום 7.6.16 עתר אפוא כונס הנכסים לאשר לו לחלק את תמורת הדירה לבעלי הזכויות, כל אחד לפי חלקו, ובניכוי ההוצאות המפורטות בבקשה וניכוי מס שבח מן המוכרים הרלבנטיים כמפורט בבקשה, הכל תוך אישור דו"ח האיזון שצירף לבקשתו. כן עתר לקביעת שכר טרחת הכונס, תוך הוראה על ניכוי שכר טרחת הכונס מן התמורה. שכר טרחה זה, גרס, ראוי שיעמוד על שיעור שבין 6% ו-10% משווי המכר, בהתאם למקובל בפסיקה, ובהתאם למאמצים הניכרים שנדרש להשקיע בקשר עם מכירת הדירה מרובת בעלי הזכויות בה. הכונס ציין בבקשתו כי למרבית בעלי הזכויות קיים הסכם שכר טרחה עם הכונס המתייחס לתקופה שעד פתיחת הליך פירוק השיתוף וכינוס הנכסים (קרי, בין השנים 2008 עד 2013), ובקשה זו אינה עוסקת באותו הסכם ושנקבע בו, כי אם בקביעתו שכר הכונס בגין פעילותו למכירת הדירה (קרי, מאז נפתח ההליך ומונה ככונס בראשית שנת 2014).

3.אפשרתי לבעלי הזכויות להגיב לכל האמור בבקשתו של הכונס. רק שניים מהם עשו כן: תחילה מר דוד אשכנזי, ואחריו גב' אמדה ברוקאס, שבקשותיהם (וייצוגם) דומים, וכך גם זכויותיהם בנכס: 15% לכל אחד מהם.

טענתם המרכזית: אין מקום לקבוע לכונס שכר טרחה כבקשתו. הם מטעימים כי בהתאם להסכם שכר הטרחה שנכרת, והעתק הימנו צורף כנספח 2 לתגובתו של מר אשכנזי, הרי ששכר טרחתו של הכונס (כך כקריאתם את ההסכם, שיוער מיד כי לכאורה אינה תואמת את לשון ההסכם) הוגבל ל-15,000 דולר, בתוספת מע"מ, קרי כ-5% לערך משווי הדירה בעת מכירתה, ואין לפסוק לכונס אפוא סכום כלשהו מעבר לאותו סכום מקסימלי שהוסכם. השניים מוסיפים כי אין מקום לכך שיישאו בעלויות שכר טרחה הכרוכות בכך שהכונס נדרש לעסוק בצווי ירושה ותיקונים שונים הקשורים בבעלי זכויות אחרים בנכס.

מר אשכנזי מוסיף התייחסויות אחדות לעניין נושא חישוב ההוצאות הפרטניות, ומציין בפרט כי יש לנכות מכל הוצאה את מלוא הסכום של 5,005 ₪ תשלומי ארנונה ומים שהוא נשא בו לבדו, בעוד שהכונס ציין בסעיף 27(ד) לבקשתו כי מר משה אשכנזי ומר דוד אשכנזי נשאו בהם יחדיו. כן מציין מר אשכנזי כי שילם מראש 4,000 ₪ ע"ח הוצאות בקשר עם הליכי הפירוק, בשנת 2008, ואף סכום זה יש לקזזו.

4.הכונס השיב. תמצית תגובתו: לעניין שכר הטרחה הוא מבאר שיש לבצע חלוקה ביחס לתקופה שקדמה להליך הפירוק בבית המשפט וכינוס הנכסים, ותקופת הכינוס. שכר הטרחה, כך הדין וכך הסכמת הצדדים, נקבע בידי בית המשפט, וזאת ביחס לתקופה מעת מינויו של הכונס לכונס ובגין פעילותו בתפקיד זה. לעומת זאת, הסכום של 15,000 דולר שנקבע כשכר טרחה הוא למעשה הסכום שהוא זכאי לו מכוחו של הסכם שכר הטרחה, וזאת ביחס לאותה תקופה שבגינה יכולים בעלי הזכויות כלל להסכים על שכר טרחתו, קרי מעת שהחל לטפל בענייני הדירה, בשנת 2008, ועד למינויו ככונס. הכונס מסב את תשומת הלב לכך שההסכמה החוזית – שברור לו שלא בית המשפט אמור להכריע במחלוקת הפרשנית על אודותיה – היא כי הכונס יהיה זכאי ל"שכר הטרחה: 15% ולא יותר מ-15,000 דולר ארה"ב וכן שכר הטרחה שיקבע בבית המשפט בגין הטיפול בתביעה לפירוק שיתוף וכל הכרוך בה". הכונס מעיר עוד כי החלק "15% ולא יותר מ-15,000 דולר ארה"ב" אף נכתב בכתב ידו של מר אשכנזי עצמו, שביקש למחוק את שכר הטרחה הקודם שצוין שם, בגובה של 20% ממחיר הדירה (באופן ראוי לציון – ללא הגבלת סכום). קרי, מבאר הכונס: בגין התקופה שבין תחילת הטיפול ועד להגשת התביעה ומינויו ככונס הוא זכאי לסכום של 15,000 דולר, שברור שלא בית המשפט אמור לפסוק לו, ואם למי מבעלי הזכויות שחתמו עמו על הסכם שכר הטרחה מחלוקת בעניין – יביאה במסגרת המתאימה. לעומת זאת, ביחס לתקופה שמעת הליך הפירוק והכינוס, הוא זכאי לשכ"ט כונס, כמקובל. הכונס מוסיף שמיעוט יחסי של פעולות שנדרשו בקשר עם בעלי הזכויות המתנגדים (ובניגוד לטענתם, נדרשו פעולות) אינה גורעת מזכותו לקבלת שכר טרחה מלא, שכן נדרש לבצע את מכלול הפעולות על מנת להביא לכך שהדירה, השייכת לכלל בעלי הזכויות, תירשם כדבעי ותימכר.

אשר לענייני ההוצאות, מציין הכונס כי הוצאות הנוגעות לתקופה הקודמת לפירוק והכינוס שאותן מונה מר אשכנזי אינן רלבנטיות לצורך תחשיב ההוצאות שבדו"ח הנוכחי, המאוחר למועד תחילת הליך הכינוס. באשר לחוב של 5,005 ₪, הוא מוסיף, הרי שהוא נסמך על דיווחו של מר אבי אשכנזי. אם יבקש בית המשפט להקפיא את חלוקת כספים אלה עד לבירור המחלוקת בין משה ודוד אשכנזי – בידו לעשות כן.

5.נכריע אפוא: ראשית, לעניין שכר הטרחה.