ת"א 60233-05-13 ניסים נ' ה"פול" חברה לביטוח בע"מ ואח'

1.בפניי עתירת המבקשת- היא הנתבעת, כי אורה למומחית להתעלם ממסמך, שצורף על ידי המשיב לפנייה למומחית מטעם בית המשפט –ד"ר רטנר, אשר מונתה על ידי בית המשפט בהתאם לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה-1975 (להלן:"החוק"). המדובר במסמך שנערך ע"י ד"ר יעקב אבלין ביום 2.3.204 (להלן: "המסמך").

2.לטענת המבקשת, המסמך אינו בגדר מסמכים "בדבר הטיפול הרפואי", והוא אף מהווה חוות דעת רפואית מוסווית, ועל כן אין להעבירו למומחית, בהתאם לתקנה 8(א) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) התשמ"ז-1986 (להלן: "תקנות המומחים").

המבקשת טוענת כי המסמך נערך ע"י ד"ר אבלין לאחר שהמשיב פנה אליו אחרי הדיון בו דחה בית המשפט עתירת המשיב למינוי מומחה בתחום הכאב, ועל כן מדובר במסמך מוזמן שנערך אך לפי בקשת המשיב כאן. המבקשת טוענת עוד כי במסמך ישנן אבחנות רפואיות מפורשות וכן קביעות ומסקנות, ועל כן מדובר בחוות דעת לכל דבר. המבקשת מציינת כי המשיב פנה לד"ר אבלין באופן פרטי, ומכך היא מסיקה כי אין מדובר במסמך שהוצא במסגרת הטיפול הרפואי במשיב.

לפיכך, עותרת המבקשת כי אפסול מסמך זה וכי אורה למומחית להתעלם ממנו.

3.המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם, המדובר במסמך שנערך במסגרת הטיפול הרפואי וכן אין במסמך סממנים של חוות דעת, שכן אין בו קביעות הנוגעות לנכותו הרפואית של המשיב. המשיבים טוענים כי האבחנה בדבר פיברומיאלגייה הינה אבחנה על סמך בדיקות אובייקטיביות, ואילו ההבחנה בדבר פוסט טראומה הינה אבחנה המעוגנת היטב במסמכים רפואיים אחרים שהוגשו בהסכמה למומחית, ואין על אבחנה זו מחלוקת. עוד טוענים המשיבים כי על פי הפסיקה העובדה שהמסמך ניתן במסגרת פרטית אינה, כשלעצמה, סיבה לפסילת המסמך. מוסיפים המשיבים וטוענים כי בעניין הנכות הנפשית אין חשיבות רבה למסמכים רפואיים שכן המסקנות של מומחה בתחום זה מתבססות בעיקר על רושם שנוצר ע"י שיחות עם הנפגע ובני משפחתו, ולא על בדיקות אובייקטיביות. המשיבים מוסיפים כי ד"ר אבלין הינו מומחה לרפואה פננימית ולראומטולוגיה, ואילו המומחית מטעם בית המשפט מתמחה בתחום הנפשי, ועל כן אין חשש ש"קביעותיו" של ד"ר אבלין ישפיעו על המומחית. לטענת המשיבים, המסמך אמנם נערך לאחר הדיון, אולם התור לד"ר אבלין נקבע זמן רב מראש, ועוד בטרם הדיון וללא קשר אליו.

לאור כל האמור עתרו המשיבים לדחיית הבקשה.

דיון והכרעה

4.תקנה 8(א) לתקנות המומחים קובעת, כי הנפגע ימציא למומחה:

"את כל המסמכים בדבר הטיפול הרפואי שניתן לו ובדבר הבדיקות שנבדק לצורך אותו טיפול, הנוגעים לענין שבמחלוקת, ובלבד שלא יגיש למומחה חוות דעת רפואית".

מלשון התקנה עולה, כי על מסמך המוגש למומחה למלא כמה תנאים: מסמך- והוא גם מסמך שלא נערך על ידי רופא; נערך אודות טיפול רפואי- יש לפרש תנאי זה בצורה רחבה, כאשר הוא כולל טיפול נפשי ושיקום; נוגע לעניין שבמחלוקת- כלומר, רלוונטי ורציני (ראו בהרחבה - רעא 5638/95 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' שמור פ"ד מט(4) 865 (להלן: עניין "שמור").

5.כוונת תקנות המומחים הינה "להבטיח קיומו של שיקול דעתו העצמאי וחסר הפניות של המומחה שמינה בית המשפט" (ראו: אליעזר ריבלין "תאונות הדרכים – סדרי דין וחישוב הפיצויים" (מהדורה שלישית, 1999) 561) ועל כן על בית המשפט לשקול עד כמה "עשוי המסמך לפגוע באי תלותו של המומחה ולהשפיע על חוות דעתו" (שם, 565). על בית המשפט לערוך, אפוא, איזון בין הרצון להניח בפני המומחה את התשתית העובדתית המלאה הדרושה לצורך הכנת חוות דעתו, לבין השאיפה לשמור על אובייקטיביות המומחה ועל עצמאות שיקול דעתו (ראו: רע"א 1481/11 פינקלשטיין נ' הפול – המאגר הישראלי לביטוח רכב בע"מ (פורסמה בנבו, 1.5.2011)).

תהליך המיון שעל בית המשפט לבצע תואר ע"י כב' השופט ריבלין ברע"א 5270/09 פרז נ' תורג'מן (פורסם בנבו, 22.2.2010) להלן: "עניין פרז":

"קיימת "סקאלה" של מסמכים, שבקצה האחד שלה מסמכים פסולים מדעיקרא (כגון חוות דעת של מומחה מטעם בעל הדין) ובקצה השני שלה מסמכים שבבירור אין כל מניעה להציגם (כגון מסמכי אשפוז, תוצאות של בדיקות וכו'). בית המשפט נדרש להכריע, על-פי נסיבותיו הקונקרטיות של המסמך שבו מדובר, האם הוא כולל אלמנטים "חוות דעתיים" עד כי אלה גוברים ומטים את הכף לכיוון איסור הצגתו למומחה".

ומהם סימניה של חוות דעת, אשר בהיכללם במסמך רפואי, יסווג הוא כחוות דעת, ולא תתאפשר הגשתו למומחה? ברע"א 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 30.5.2012) נאמר כי הסימנים המובהקים המאפיינים חוות דעת הינם הערכת שיעור הנכות הצמיתה והערכת סיכויי ההחלמה או ההחמרה בעתיד.

מעבר לכך, נקבעו בפסיקה סימנים, הנוגעים לנסיבות עריכתו של המסמך, ולא לתוכנו, על פיהם ניתן יהיה להבחין בין מידע "מכלי ראשון" המותר בהגשה, לבין חוות דעת אסורה: האם המסמך נערך על-ידי גוף בלתי תלוי בבעלי הדין, שלא ביוזמתם של בעלי הדין, האם המסמך משקף שלב טבעי של הטיפול הרפואי, וכן האם באבחנות ובהערכות שבמסמך יש כדי לפגוע באי-תלותו של המומחה הרפואי ולהשפיע על חוות-דעתו (ראו: עא 2339/96 "אררט" חברה לביטוח בע"מ נ' אוולין דלל פ"ד נ (4) 529 – להלן: פרשת דלל).