ת"א 60168-05-17

בקשה לדחיית התביעה על הסף מטעמי התיישנותה . דין הבקשה לדחייה.

1. התובע נפגע בתאונת הדרכים נשוא התביעה ב 7.7.09 .

2. בחלוף 6 שנים ו 21 יום , ב 28.5.17, הגיש את תביעתו לבימ"ש זה בגין התאונה.

3. לבקשת התובע נמחקה התביעה ב30.5.16 על ידי המותב שדן בה (כדי למצות ההליכים במל"ל).

4. לא נטען שהיה כל סיכום בין הצדדים, ביחס להשעיה של תקופת ההתיישנות , מעבר לקבוע בדין.

5. התביעה בגין התאונה הוגשה בשנית , בהליך כאן, בחלוף שנה חסר יומיים מאז נמחקה, ב 28.5.17.

6. אין חולק כי התקופה במהלכה שהו שתי התביעות במצטבר בערכאות, אינה באה במנין תקופת ההתיישנות, לאור סע' 15 של חוק ההתיישנות. אלא מה?: סה"כ במצטבר, מאז אירוע התאונה, שהתה התביעה מחוץ לערכאות תקופה של 7 שנים ו 19 יום.

7. אין חולק כי תקופת ההתיישנות הרלבנטית לענייננו הנה בת 7 שנים. משעה שממחיש נתבע כי חלפה תקופת ההתיישנות הרלבנטית הקבועה בדין, "עובר הכדור" למגרשו של התובע. עליו הנטל להמחיש על שום מה לא התיישנה תביעתו. אם יש כלל השעיה של מרוץ ההתיישנות עליו יבקש להסתמך, עליו להפנות לכלל זה, ואף להמחיש תחולתו. אין שועין לכלל השעיה שהתובע לא טען או לא המחיש תחולתו.

ראה למשל: ע"א 7261/97 שרבני נ' חברת האחים שבירו בע"מ פ"ד נד(4) 464-475; פסקה 47 לפסק דינו של השופט מלצר בע"א 3260/11 רחל ברכה משרד עורכי דין נ' אפריקה ישראל להשקעות.