ט"ו נ' הפניקס

התובעת, ילידת 1955, הגישה תביעה זו לפיצוי כספי בגין נזק גוף שנגרם לה בתאונת דרכים ביום 20.2.2016, ע"פ חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה 1975.

פרופ' שי שבת, מומחה בתחום האורתופדי, בדק את התובעת וקבע ממצאים באשר לנזק שנגרם לה בתאונה. מחוות הדעת עולה כי התובעת התלוננה על כאבי צוואר וגב בתחתון, אולם נמצא תיעוד על כאבי גב תחתון עוד טרם התאונה. בדיקת הצוואר והכתף היתה תקינה. נמצאה מגבלה חלקית בגב התחתון בשיעור של 3.3%, שרק מחציתה בגין התאונה. בסיכומו של דבר, מדובר בנכות צמיתה בשיעור של 1.7% בהתאם לפריט 37 (7) (א) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז 1956. עוד נקבעה תקופת אי כושר של חודש אחד לאחר התאונה.

דר' שמואל לברטובסקי, מומחה בתחום עיניים, בדק את התובעת וקבע ממצאים באשר לנזק שנגרם לה בתאונה. מחוות הדעת עולה כי שבוע לאחר התאונה התלוננה התובעת על עיגולים בראיה. מדובר בהיפרדות אחורית של הזגוגית מפני הרשתית, תופעה שאיננה מקנה אחוזי נכות. קיימת אמנם נכות של 5% בגין פגיעה בחדות הראייה, אולם ליקוי זה איננו קשור לתאונה.

עיינתי בכתבי הטענות, בחוות הדעת ובתחשיבי הנזק שהגישו הצדדים, והבאתי בחשבון, בין מכלול השיקולים, בין היתר, גם את השיקולים הבאים: מדובר בנכות זניחה בשיעור של 1.7% בלבד ; התובעת חלקה על קביעות מומחה העיניים. בנוסף, ציינה כי הפגיעה התיפקודית גבוהה מהנכות הרפואית ; הנתבעת טענה, כי קביעות המומחה, כי הליקוי בחדות הראייה לא נובעת מהתאונה, היא קביעה מוצקה, ובתחום האורתופדי, מדובר בנכות זניחה שמחציתה איננה קשורה לתאונה ; הנתבעת טענה כי מהתלושים עולה, כי התובעת קיבלה שכר מלא בחודש התאונה ללא כל פגיעה בהשתכרותה.

נוכח מכלול השיקולים, הצעת בית המשפט לסיום התיק בפשרה היא בסכום כולל של 18,000 ₪ בתוספת שכ"ט כחוק. לא מוצע לנכות את שכרו של המומחה בתחום העיניים.

יודגש כי הצעת הפשרה היא רק מסד למשא ומתן בין הצדדים.

הצדדים יבואו בדברים ויודיעו עד ליום 15.1.2018 אם הגיעו להסכמות או שאין מנוס מקידום התיק לשמיעה.

לעיוני ביום 16.1.18.

ניתנה היום, כ"ו חשוון תשע"ח, 15 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.