ע.ב מוקד אשראי בע"מ נ' ליס

1.לפניי כתב תביעה (מתוקן) על סך 80,000 ש"ח.

2.תחילתו של ההליך בבקשה לביצוע שיק על סך 200,000 ש"ח. הבקשה לביצוע השיק הופנתה כלפי מר וגמן סבסטיאן (חתנה לשעבר של הנתבעת), אשר סומן בבקשה כ"חייב", כלפי הנתבעת (גב' חנה ליס) אשר סומנה בבקשה כ"ערב", וכלפי אדם נוסף שלהבנתי הוא אחיו של מר וגמן סבסטיאן, שסומן גם הוא כ"ערב". גם בהמשך טופס הבקשה לביצוע השיק מופיעה הנתבעת כערבה לשיק (סעיף 15.1 לטופס). מגישת ההתנגדות שלפניי היא הנתבעת. בהסכמה ניתנה רשות להתגונן (החלטה מיום 29.6.2021).

3.השיק המדובר, נושא תאריך 15.12.2020, משוך על חשבון הבנק של בתה של הנתבעת ובעלה לשעבר (וגמן אורלי וסבסטיאן), לפקודת הנתבעת. מאחורי השיק הנתבעת חתומה עליו כערבה. על גב השיק נרשם, "אני חנה ליס ת.ז. ... ערב אישית לפרעון שיק זה".

4.במהלך בירור ההליך כתב התביעה תוקן פעמיים. לפי הנטען בכתב התביעה המתוקן האחרון שהוא העומד לפניי, חתנה (לשעבר) של הנתבעת נקלע לחובות כלפי התובעת. על-כן, כך נטען, הנתבעת התחייבה לפרוע חלק מחובו, במסגרת הסכם שנעשה בין התובעת, החתן לשעבר והנתבעת. בכתב התביעה נטען כי בתוך כך, הנתבעת "ערבה" לפירעון השיק אשר "הוסב לתובעת" (סעיף 6 לכתב התביעה המתוקן). התובעת טוענת כי הנתבעת הוסרטה בעת שמילאה את כל הפרטים בשיק, וכי הבינה היטב על מה חתמה, לאיזה צורך השיק נמסר ולמי. התובעת טוענת כי 120,000 ש"ח כבר נפרעו על חשבון השיק, כך שהסכום שנותר לשלמו הוא 80,000 ש"ח. בכתב התביעה מתוארים היחסים שבין התובעת לבין החתן וחובותיו. לפי המתואר, הנתבעת התכוונה לסייע לבתה באמצעות מסירת השיק בערבותה האישית. התובעת טוענת כי סוכם שכנגד מסירת השיק, יבוטלו עיקולים על זכויות של החתן בדירה. כן נטען שהנתבעת התחייבה באופן אישי כלפי מנהל התובעת שהשיק ייפרע, ושהתובעת הסתמכה על כך. התובעת טוענת שהנתבעת ביצעה תרמית כלפי התובעת, ומיוחסת לה עשיית עושר ולא במשפט.

5.הנתבעת טוענת בכתב הגנתה (המתוקן), בין היתר, כי לא הייתה ערבה לחוב כלפי התובעת. הנתבעת טוענת שהיא חתמה על שיק שניתן לפקודתה, לא הסכימה להסב את השיק, ושלא הוסברה לה המשמעות של הדברים. הנתבעת טוענת כי הדבר נעשה בפגישה שארכה דקה, ותוך שנאמר לה שמדובר ב"שטויות", ומבלי שהיא מבינה מדוע היא חותמת על שיק לפקודתה כערבה. הנתבעת טוענת שלא הסבה את השיק, שאין על השיק חתימת הסב, ושבנסיבות אלו השיק כלל אינו סחיר.

הנתבעת טוענת שלא היה לתובעת רישיון לתת הלוואות ושהתובעת פעלה בניגוד לדין. כן טוענת הנתבעת כי לאור סגירת תיק ההוצאה לפועל נגד החייב ואחיו, אין מקום לחייב את הנתבעת כערבה. הנתבעת טוענת כי שולם לתובעת סך של 150,000 ש"ח ולא 120,000 ש"ח, כך שגובה החוב נמוך יותר. הנתבעת טוענת לפגמים שנפלו לשיטתה באופן שבו הוגשה הבקשה לביצוע השיק, ולאי-קיום הוראות חוק אשראי הוגן, תשנ"ג-1993 בדבר פרטים שיש להביאם בכתב התביעה.

6.מטעם התובעת העידו מר עמית בן יאיר, שהוא מנהלה של התובעת. מטעם הנתבעת העידו היא עצמה. כן העידה הנתבעת (ללא תצהיר) את עו"ד גלעד שקד, אשר מייצג את התובעת.

7.לאחר העיון, מצאתי כי דין התביעה להידחות.

8.במוקד המחלוקות בין הצדדים ניצב שיק (נספח 1 לתצהירו של בן יאיר). חתימת הנתבעת על גבי השיק נעשתה בנוכחות מר בן יאיר, אשר הסריט את מעמד החתימה. נראה שהדבר נעשה ברחוב או בחנייה (לגרסת הנתבעת, הדבר נעשה ברחוב; סעיף 10(א) לתצהירה).