ת"א 59610-01-14 סגל נ' קרן לבטוח נזקי טבע בחקלאות בעמ

בפניי בקשה לחיוב התובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבעת בהתאם לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984 (להלן: "התקנות").

רקע כללי ומיהות הצדדים:

התובע הנו חקלאי וותיק ממושב נתיב העשרה, הממוקם בדרום הארץ, שפרנסתו בחקלאות.

הנתבעת הנה חברה ממשלתית בעלת רישיון מבטח על פי חוק הפיקוח על עסקי הביטוח, תשמ"א- 1981, אשר מתמחה בביטוח נזקי טבע בחקלאות ופועלת מאז שנת 1967.

עניינה של התביעה שבפניי נזקים לגידול המלפפונים שגידל התובע במהלך עונת החורף 2011/2012, כאשר התובע העמיד תביעתו על שני אדנים: עילה חוזית ועילה נזיקית, בסכום כולל של 1,685,009 ₪.

במסגרת הבקשה, מבקשת הנתבעת לחייב את התובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיה, וזאת בהתאם לתקנה 519 לתקנות. טענות הצדדים יפורטו להלן:

תמצית טענות הצדדים:

תמצית טענות הנתבעת:

לטענת הנתבעת, מדובר בתביעת סרק מנופחת. תקרת הכיסוי הביטוחי עומדת על 311,640 ₪, כאשר לטענת התובע כבר שולם לו סך של 89,040 ₪, כך שיתרת הכיסוי היא בסכום של 222,600 ₪.

כמו כן, התובע בסופו של יום שיווק 50% מהיבול הנורמטיבי, כך שהנזק צומצם. מכאן שאין בסיס לעילה הנזיקית, לפיה נציגי הנתבעת נתנו לתובע הנחיות רשלניות ובראשן דרישת הנתבעת להמשיך ולעבד את הגידול החקלאי חרף העובדה כי נגרם לגידול נזק בלתי הפיך.

חוות הדעת שהוגשה מטעם התובע אינה תומכת בנזק הנטען בתביעה ואינה מוכיחה, כי אם היה התובע עוקר את הגידול ושותל אחר במקומו היה יכול לייצר בחודשים שנותרו עד סיום עונת הגידול (אפריל-מאי) הכנסה כלשהי, וודאי לא הכנסה בסכומים הנזכרים בחוות הדעת.