הראל נ' ועד מקומי עלי ואח'

תביעה לפיצויים על פי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965.

רקע כללי

1. תביעה זו עוסקת בפרסום שנעשה ביום 18.3.2012, שמהווה פרסום רביעי (להלן: "הפרסום הרביעי") מסדרה של פרסומים שנעשו בעניינו של התובע, אשר שלושה מהם נדונו בהליך קודם שהתנהל בין הצדדים בבית המשפט השלום בירושלים (ת"א 36757-04-12) (להלן: "ההליך הקודם").

    

2. בפסק דינו של בית המשפט השלום (כב' השופטת תמר בר אשר) בהליך הקודם מיום 26.1.2016, התקבלה התביעה, ונקבע כי שלושת הפרסומים מהווים פרסום לשון הרע כלפי התובע, וכי לא עומדות לנתבעים הגנות על פי החוק.

    

   בית המשפט השלום אף חייב את הנתבעים לשלם לתובע פיצויים בסך 50,000 ₪ בגין כל פרסום ובסה"כ 150,000 ₪, וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 30,000 ₪; בית המשפט השלום אף חייב את הנתבעים לפרסם הודעת התנצלות.

    

3. על פסק דינו של בית המשפט השלום הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי. בפסק דינו מיום 15.1.2017 קיבל בית המשפט המחוזי (כב' השופטים א. פרקש, מ. דרורי, ע. שחם) את הערעור באופן חלקי וקבע כי לנתבעים עומדת הגנה מפני הפרסום הראשון, אך לא מפני הפרסומים השני והשלישי. לגבי הפרסום השני נקבע כי מדובר בלשון הרע בעוצמה נמוכה ולכן הפיצוי הופחת לסך של 20,000 ₪, בעוד שלגבי הפרסום השלישי אושרו קביעות בית המשפט השלום, לרבות לעניין גובה הפיצוי; סה"כ הועמד הפיצוי לטובת התובע על סך של 70,000 ₪.

    

4. הפרסום השלישי שנדון בהליך הקודם נעשה בגיליון עיתון "עליתון" מספר 516 מיום 24.2.2012, עליו חתומים חברי פורום רווחה; מפאת חשיבותו לצורך הכרעה בתביעה זו, נצטט את תוכנו:

    

   "בישובנו מסתובב בחור כבן 25 בשם קורן הראל, שהיה בן בית אצל משפחות רבות. במהלך השנים ארעו מספר ארועים של התנהגות לא הולמת של קורן בעיקר עם ילדות ואף הוגשו מספר תלונות למשטרה. החקירה לא הובילה לפתיחת הליך משפטי נגד קורן (כמובן ברוב המקרים מסוג זה, שהשטח 'האפור' בהם הוא רב).