ת"א 59488-08-16 אבו סבית נ' ישראל

בקשה לסעד זמני של צו מניעה לפי פרק כ"ח לתקסד"א בתיק עיקרי שעילתו ביטול צו פינוי מס' 2683 מיום 27/7/16 (להלן: "הצו"), שהוצא לפי חוק מקרקעי ציבור (סילוק פולשים), תשמ"א -1981 (להלן: "החוק") ותקנות מקרקעי ציבור (סילוק פולשים )(טופס צו ומסירתו ), תשס"ה –2005 (להלן: "התקנות").

המבקש מעלה מספר טעמים לביטול הצו ואפתח בטענות של העדר תוקף לצו – הטענה החוקתית –

לטענת ב"כ המבקש, עו"ד גלעד אבני, הצו הוצא על פי חוק שבוטל ויחד עם הביטול של החוק התבטלו התקנות שעל פיהם הוצא הצו.

הטענה כי החוק בוטל נדחית שכן החוק לא בוטל אלא תוקן כולל שינוי השם שלו לחוק מקרקעי ציבור (פינוי קרקע), תשמ"א- 1981 (תיקון בחוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 (תיקוני חקיקה), התשע"א- 2011 ס"ח 2271 עמ' 188). מעבר לנדרש, גם אם מדובר היה בביטול החוק והחלפתו באחר שבו הסעיפים הרלוונטיים הם אותם סעיפים , חלות הוראות סעיף 23 לחוק הפרשנות, תשמ"א-1981 הנותנות תוקף לתקנות ולמינויים על פי החוק המבטל עד לחקיקתם לפי החוק המבטל. על כן הטענה החוקתית של פגם היורד לשורשו של הצו נדחית.

המבקש טוען כי הוא בר רשות –

נטען כי השבט הועבר לאזור בו נמצא המבנה עם ההבטחה שלא יצאה לפועל במשך שנים של מציאת פתרון של קבע, ועל כן כב' השופט עודד אליגון וכב' השופט ישראל אקסלרד ושופטים אחרים ביטלו את צווים מנהליים והליכי פינוי [ת.א. 8756/96 (שלום ב"ש) מדינת ישראל באמצעות מינהל מקרקעי ישראל נ' אל-צנע ואח' (26/12/00 ); תל"פ 2131/09 (שלום ק"ג) אבו ראשד נ' מדינת ישראל (14/6/2010)].

ההליך בפני כב' השופט אליגון היה של תביעות פינוי שאוחדו - מחמת השגת גבול. הנסיבות היו שהחוזים שהיו הסתיימו והמקרקעין לא פונו. בית המשפט הגדיר את הנתבעים כברי רשות והורה על פינויים תוך מתן ארכה מטעמים הומניים. אין מחלוקת כי הארכה חלפה.

כן נטען כי כב' השופט אקסלרד ביטל צווים דומים מאותם טעמים שכב' השופט אליגון נתן את הארכה.

ההליך שעמד בפני כב' השופט אקסלרד לא היה לפי החוק אלא לפי חוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965. הזהה הוא צו מנהלי אך לא ניתן לגזור מצו מנהלי על פי דברי חקיקה שונים תוצאה זהה רק מפני ששניהם צווים מנהליים. בחינת ההנמקה של כב' השופט אקסלרד מצביעה על עדות של עד מטעם המדינה באשר לתנאים של מעבר ממקום למקום כולל המבנים. סוגיה שאינה רלוונטית לענייננו.

נטען כי המדינה התעלמה מהחזקה של התקינות המנהלית ומוציא הצו התעלם מהודעת המדינה בבית המשפט המחוזי שלא ינקטו הליכי פינוי עד למציאת פתרון קבע -

בא כוח המבקש הפנה את בית המשפט להודעת המדינה שניתנה לבית המשפט המחוזי, כב' השופט שלמה פרידלנדר, בתיק שהמבקש צד לו ואשר מחייבת את המדינה (ת.א. 7132/06 (מחוזי ב"ש) אסנע נ' מדינת ישראל (מינהל מקרקעי ישראל). ההודעה הוגשה ביום 6/2/14 ובא כוח המבקש מפנה את בית המשפט לסעיף 7 להודעה שבה הודיעה המדינה כדלקמן:

"7. מטעמים מעשיים בלבד, הרי שהמדינה מצהירה כי היא לא תפעל לפינויים של התובעים למשך תקופה מקסימאלית של 5 שנים (קרי עד ה- 1/2/2019 ) או עד אשר הפתרונות האמורים או כל פתרון הוגן וסביר אחר בעיני המדינה יהיו זמינים לשיווק (המוקדם מביניהם ). ". סעיף 7 הוא המשך של סעיפים קודמים בהם המדינה מאשרת כי המגמה היא לפתרון של קבע, וגם הוסף כי הוצעו פתרונות שלא התקבלו על ידי אנשי השבט ולכן ישנו תהליך של חיפוש פתרונות של קבע.