ת"א 5947-09-13 אחים רזק אללה - חברה לייצור והרכבת חממות בע"מ נ' אבו מוך ואח'

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום חדרה
5947-09-13
24.7.2016
בפני השופט:
אמיר סלאמה

- נגד -
תובעת:
אחים רזק אללה - חברה לייצור והרכבת חממות בע"מ ח.פ. 511184764
נתבעים:
1. האני אבו מוך
2. אבראהים סאלח קבועה
3. גמיל קבועה
4. סלימאן קבועה
5. יונס חמארשה

החלטה
 

 

1.זוהי בקשה לעיכוב הליכים, בשל צו כינוס שניתן כנגד הנתבע מס' 1 ביום 17.5.2016, במסגרת תיק פש"ר 44300-03-16 בבית המשפט המחוזי בחיפה. צו הכינוס צורף כנספח לבקשה, ולפיו ניתן צו לעיכוב כל ההליכים מכל סוג שהוא כנגד החייב, כאמור בסעיפים 20(א) ו- 22(א) לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) התש"ם- 1980 (להלן: "הפקודה" או "פקודת פשיטת הרגל").

 

רקע

 

2.התובעת הגישה כנגד הנתבע מס' 1 (להלן – "הנתבע"), וכנגד אחרים תביעה כספית על סך 421,157 ₪. ביסוד התביעה אירוע גניבה שהתרחש בחודש ספטמבר 2012, בו נגנבה סחורה מחצרי התובעת. לטענת התובעת, הנתבע, שבאותה העת עבד בשירותה, נטל חלק במעשה הגניבה האמור. סכום התביעה הורכב משווי הסחורה שלטענת התובעת נגנבה מחצריה, בסכום של 391,332 ₪ (ממנו ניכתה התובעת סכום של 25,000 ₪ אשר הוחזר לידיה בזמנו ע"י הנתבע), וסכום של 50,000 ₪ שהוגדר ע"י התובעת כפיצוי עונשי.

 

3.יש לציין כי הנתבע הועמד לדין בגין מעשה הגניבה האמור, ואף הורשע בסופו של יום. עוד יש לציין כי בכתב האישום צויין כי שווי הסחורה שנגנב עומד על 25,000 ₪. חרף האמור התובעת טוענת כי היקף הסחורה שנגנבה הינו גדול בהרבה, וכי יש בידיה ראיות טובות לכך, בין היתר בהתבסס על עדות רואה חשבון מטעמה ומסמכים חשבונאיים.

 

4.פסק הדין כנגד הנתבע מהווה ראיה כנגדו בהליך הנוכחי, מכוח סעיף 42א לפקודת הראיות, ומטבע הדברים הדיון בעניינו של הנתבע בהליך שלפניי מתמקד בסוגיית שווי הסחורה שנגנבה. בהקשר זה יצויין כי המחלוקת בין הצדדים נטושה בין היתר ביחס לכמות החומר שנגנב מחצרי התובעת, והן ביחס לאיכותו.

 

5.להשלמת התמונה נציין כי התביעה כנגד הנתבע מס' 5 נמחקה בזמנו, וכנגד הנתבעים 2-4 היא הסתיימה במתן פסק דין על דרך הפשרה. כל שנותר בהליך הנוכחי היא התביעה כנגד הנתבע, אשר קבועה לשמיעת ראיות ליום 18.1.17.

 

טיעוני הצדדים

 

6.צו הכינוס עליו מבוססת הבקשה ניתן תוך כדי ניהול ההליך הנוכחי. משניתן צו הכינוס הגיש הנתבע בקשה קצרה לעיכוב הליכים מכוח הצו ומכוח הוראות פקודת פשיטת הרגל.

 

7.התובעת התנגדה לבקשה, כאשר טענתה העיקרית היא שהחוב של הנתבע כלפיה אינו חוב בר תביעה במסגרת הליכי פשיטת הרגל, שכן מדובר בתביעה לדמי נזק בגין סכום לא קצוב, כאמור בסעיף 72 לפקודה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>